חומת אנך על ישעיהו· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק יח · פסוק ב
אל גוי ממושך ומורט. כי עד עתה ישראל היו מבוזים ואחר שמשכם גוי להגלותם בא אחר ומשכם מידו וז"ש ממושך דכמה זמני משכוהו גברי ומורט שכלם הוי בוזזים וממרטים שער"א דגופא רמז ששללו ממונו וחילו:
אל עם נורא מן הוא והלאה. כי מיום היותו לעם נראו בו נוראות כי כשהיו במלכותם היו בתוקף הצלחה ובגלותם ה' עמם למלטם שלא יכלו וכמה נסים ונפלאות נעשו להם בגלותם:
גוי קו קו ומבוסה. גוי אשר תמיד מקוה לאלהיו אפילו כשהוא שפל הנה נדר"ס על ידי גוים תמיד הוא מקוה לישועה: