חומת אנך על ירמיה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק לח · פסוק ד
כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה וכו'. וכי תימא מה פשעו והנבואה דברה ואשר עולה על רוחו רוח נבואה הוא מדבר. לז"א כי האיש הזה איננו דורש לשלום וכו' שהי"ל להתפלל לבטל הגזרה. אלא שהוא שמח לאיד והעד על זה כי הוא פותח ברעה היושב בעיר הזאת ימות בחרב. ואח"כ אמר והיוצא וכו'. מפרשים: