חומת אנך על ירמיה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק לד · פסוק ח
אחרי כרות המלך צדקיהו ברית לשלח איש את עבדו וכו'. הנה ירמיהו החזיר קצת מכל שבט מעשרת שבטים. ואפשר דישראל היו סוברים דלא קרינן כל יושביה עליה ואין יובל נוהג ואין ע"ע נוהג ולכן היו מחזיקים בעבדים דהני דהחזיר ירמיה מיעוטא דמיעוטא. ולזה הוצרך הברית דלפי האמת כיון דיש מכל שבט נוהג יובל ודין ע"ע כדמוכח בערכין דף ל"ג אך להפיס דעתם ולאפוקי סברתם כרתו ברית חדש וכשעברו נענשו: