חומת אנך על ירמיה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק כ · פסוק ב
ויכה פשחור את ירמיהו ויתן אותו על המהפכת וכו'. כי פשחור היה מתנבא לטובה שלא תנתן העיר ביד האויב וכיוצא וכמאי דכתיב אחר זה אתה וכל אוהביך אשר נבאת להם בשקר. ולכן חרה לו בנבואת ירמיהו לרעה והכהו והניחו במשמר ולפי דידע בעצמו שהיה מתנבא בשקר לכן הוציאו אחר כך: