חומת אנך על ירמיה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק יד · פסוק ז
אם עונינו ענו בנו. אפשר דיצדק לשון ענו בנו דעשה עבירה קנה קטיגור והוא שואל דין ונקמה מהעובר עבירה כמשז"ל וז"ש אם עונינו ענו בנו דהם עצמם המעידים בנו המקטרגים שנבראו מעונינו. ויש לדקדק דהול"ל אם עונינו ענו בנו כי רבו משובותנו לך חטאנו ה' ע"ל שמך. ועתה דכתיב עשה למען שמך לא א"ש כי רבו משובותינו ומה נתינת טעם הוי. ואפשר במה שאמרו בספרי פ' שלח פ' וכי תשגו בא הכתוב לעשות זדון צבור כשגגה וז"ש ה' מדת רחמים עשה למען שמך ונתן טעם כי רבו משובותינו לך חטאנו כלומר מה שאני שואל עשה למען שמך הוא שאני רואה שאתה מרחם דזדון הצבור אתה מחשיבו כשוגג וז"ש כי רבו משובותינו במזיד אתה מרחם ומחשיבו כאלו לך חטאנו שוגג וכיון שראינו רוב רחמיך לכך סמכנו ושאלנו ה' עשה למען שמך: