חומת אנך על יחזקאל· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק לח · פסוק כב
ונשפטתי אתו בדבר ובדם וכו'. הם ששה פורעניות. ובצרוף חרב איש באחיו דסליק מיניה הם שבע על חטאתם. ואפשר לומר דכנגד בואם להלחם עם הקב"ה הרומז לאות וי"ו דשם המיוחד ילקו זרים בששה פורעניו' הללו. ושכינתיה היא בת שבע הנה צור"ף חרב איש באחיו שהם שבע. ויתכן שהקדים חרב איש באחיו שהוא כנגד השכי' לרמוז דבעילוי השכי' שהיא שם אדנ"י יתבטל גוג מגוג אשר עם הכולל הם ס"ה. בכח שם אדנ"י מספר ס"ה דינא דמלכות' דינא והיינו ונשפטת"י אתו וא"ש ההי"ב. ודרך דרש אפש' דו' פורעניות הם בזכות המשיח שנתברך בו' ברכות כדכת' ונחה עליו רוח ה' כמ"ש פ' חלק: