חומת אנך על יחזקאל· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק לא · פסוק ג
ובין עבותים היתה צמרתו. פירש רש"י ז"ל ממדרש אגדה מהיכן זכה לגדולה אשור לפי שנמנע מעצת דור הפלגה שנאמר מן הארץ ההיא יצא אשור כשנעשו כל באי עולם קליעה אחת לבא בעצה למרוד בו יתברך אז היתה צמרתו נראית לעצמה ולא נשתלשלה עמהם מים גדלוהו תהום רוממתהו על ששמע לקול יונה בן אמתי שירד לתהום ושבו אנשי נינוה מן החמס אשר בכפיהם: