חומת אנך על יונה· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק ג · פסוק ח
וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם. אפשר לומר כפי סברת יש מפרשים שכתב רבינו ירוחם ז"ל דהאומר לאשה הרי את מקודשת ע"מ שאני צדיק גמור ה"ז מקודשת דשמא הרהר תשובה ואפי' גזל ועשק כיון שקבל להשיב הוא צדיק גמור. וז"ש וישובו איש מדרכו ומן החמס אשר בכפיהם הכונה שיגמרו בדעתם להשיב וזה יספיק להיותם צדיקי' ואח"כ ישיבו החמס כסברת היש מפרשים הנז'. וכן כתיב וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה ובכלל הוא אשר חשבו להשיב החמס. א"נ יש לפרש כפי הסברא האחרת שהביא רבינו ירוחם ז"ל שם והרי הוא כמבוא"ר: