חומת אנך על יואל· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק ב · פסוק כו
ואכלתם אכול ושבוע וכו'. הראשונים פירשו במשז"ל איך לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי ואכלת ושבעת והם מדקדקים עד כזית ועד כביצה. ולפ"ז אם יהיה שבע בעולם דבכזית כבר האדם שבע אזדא ליה טיבותא דהם נושאים פנים לברך על כזית דהא בכזית הם שבעים ועכ"ז לא כלו רחמים ונושא פנים וז"ש ואכלתם אכול שהוא כזית ושבוע דסתם אכילה בכזית. והללתם נתחייבתם לברך כמ"ש ואכלת ושבעת וברכת. אשר עשה עמכם להפליא לישא פנים לישראל אעפ"י שהם עתה חייבים לברך על כזית דיש בו שביעה. ולא יבושו עמי לעולם. מאחר דהיו מברכין על כזית אף שלא היו שבעים: