חומת אנך על דברי הימים א· רבי חיים יוסף דוד אזולאי [החיד"א]
פרק ב · פסוק טו
דויד השביעי. אפשר דהוא רמז דדוד הע"ה הוא בחינת מלכות השביעית והיא בחינת כל מלכי ישראל וביותר דוד הע"ה כידוע. ומלבד שהיא בעצם בחינתו עוד בה שהיה עניו מאד והעניו מרכבה לשכינה כמ"ש רבותינו ז"ל. והנה הכא נכתב דויד מלא ביו"ד. ואני בעניי אמרתי כי שם הקדוש דוד מורה על היחוד אות ד"ו הם רומזים לקב"ה ושכינתיה כידוע. ואות ד' אחרונה כנגד ארבעה מוחין. ובחייו היה בחינת יו"ד חכמה בכח כי הוי"ו בחיריק וז"ש עשה עמי אות לטובה כלומר דלדואג היה יו"ד לרעה שנקרא דויג וזאת האות של יו"ד תהיה עמי לטובה שיתוסף יו"ד בדויד סוד החכמה והוא היחוד בסוד אחותי בת אבי כמ"ש בזה"ק. ואחר שהיה דוד הע"ה במנוחות שאננות נתוסף יו"ד בשם קדוש דויד מלא רומז יחוד שלם ודוק כי קצרתי ואם שגיתי ה' הטוב יכפר בעד ועוד הארכתי בדרושים בעניותי בס"ד: