אור ברסלב

חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]

פט

פח

ילמדינו אבי מ"ו ויוריני פשר דבר במשנה ל.ש דריש פרק מי שקינא בסוטה דף ל"א שלמדו החבורה בבה"כ ביום אתמול מי שקינא לאשתו ונסתרה וכו' שלקח הרמב"ם עצמו לצד אחר ותפס פי' זר שפי' אפי' שמע מעוף הפורח על הטומאה קאי וכן עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה פירש טומאת זאת הנסתרת דלא כפי' הרע"ב ורש"י דהכל קאי על הסתירה הנזכרת ודלא כפי' התוס' דל"ג במשנה ונסתרה ולבסוף פסק כר"י וזה אי אפשר בשום פנים לומר אם קינא לה ונסתרה ע"פ עדים וישאו ויתנו בטומאתה מוזרת בלבנה שיתן לה כתובה שהרי הלכה כב"ה דס"ל בפרק ארוסה מתו בעליהן עד שלא שתו לא שותות ולא נוטלות כתובת' ונמצאת זאת החוטאת נתפרסם גם טומאת' נשכרת נא יוציאנו מכ"ת בקיצור שורתיים מן המבוכה כי ללמוד אני צריך זמן ומן התימא על הרב הגדול בעל תי"ט שדרכו לחפש בכל החורים וסדקי' של מפרשי המשנה ומבאר איזה מקום שמחולקי' שלא הרגיש בזה כלל:

תשובת א"א זלה"ה

אין לתמוה בזה דכן העלה הרמב"ם להלכה בספרו וכן פסק בש"ע וסברה הוא דמוזרות בלבנה הוי רק קלא בעלמא ואינו יכול להפקיע כתובתה אלא בעד אחד כדאי' במשנה הסמוכה אבל מ"מ מועיל הקול שלא יוכל להשקותה דאין משקין אלא בלא נודע שום רמז כלל מענין הטומאה והוא נעלם מעין כל ולא בא לשמע אוזן ונאסרה עליו ע"פ הקושי והסתירה דהוי כעדים ולא ס"ל להרמב"ם לפרש כפירש"י והרע"ב כיון דהם מפרשים אם אינו רוצה להשקותה יוציא ויתן כתובתה מאי אתא לאשמועינן הלא כבר תנינא לעיל אמר בעלה אינ' משקה נוטלת כתובה ולא שותה ואי בא להשמיענו דאפי' ספירה מעוף הפורח אוסרתה עליו דצריך להוציא כבר שמענו ריש המס' ושם ה"ל לר"א לומר ומשקה ע"כ שמא או ע"פ עוף הפורח וכן ר"י ה"ל לומר ומשקה ע"פ שנים או ע"פ מוזרות בלבנה כמ"ש התוס' דאם אין כאן עידי סתירה אלא מוזרות בלבנה היתה שותה ומה דאמרינן במתה בעליהן דלא נוטלות כתובה התם שאני דמיתת בעלה גרם שלא להשקותה אפשר דמשמיא קנסוה שלא לגבות כתובתה כדאמרינן ביבמה קטנה דמנטרא ליבם גדול דניזונה משלה אחר ג' חדשים הראשונים משא"כ הכא דמניעת ההשקאה הוא ע"י קול שיצא על הטומאה מש"ה לא מפקינן כתובתה אלא דוקא בעד ומה שתמה על שלא הזכיר הרב בעל התי"ט מזה הוא תמיהא קיימת בפרט אחרי רואו דפסקינן כן להלכה בש"ע:

נא אל יחר לא"א ואדברה נא אך הפעם אמת הדבר כי לא חשתי לעיין בפסקי הש"ע בזה ומ"מ אכתי לא פלטי מתמיהתי כי לא יתכן שתסתור ע"פ עדים גם יצא עליה קלא בישא מהנהי מוזרות בלבנה ותהיה כתובתה קיימת והרי בקינוי וסתירה לחוד תנן מתו בעליהן וכו' הפסידה כתובתה דקי"ל כב"ה ומה שביקש לדמות זה ליבמה שנפלה לפני יבם קטן דמשמיא קנסוה ה"נ לא דמי כלל דהתם קי"ל בכל יבמה שאין לה מזונות אחר ג' חדשי' ואחר שהדין כך שייך ביבמה הנ"ל אע"פ שאין העיכוב מצדה מן שמיא וכו' משא"כ כאן אין נאמר טעם שעל כן הפסידה כתובתה מפני שנאמר מן שמיא קנסוה ונהפך הוא שאין לומר קנסוה אלא א"כ הדין פשוט שהפסידה גם בש"ס נתן טעם דב"ה ס"ל שטר העומד לגבות לאו כגבוי דומה ופי' רש"י שעליה להביא ראיה שלא זנת' וש"מ דהיינו טעמא שתיכף אחרי סתירת' הפסידה כתובת' ועתה עיינתי בא"ה סי' קט"ו ס"ח כתב בהדיא קינא לה ונסתרה תצא בלא כתובה ואחרי רואי דברי הש"ע סי' קע"ח סי"א שעליהן רמז מכ"ת והן הן דברי הרמב"ם גדלה הפליאה בעיני דסתרי פסקי הב"י אהדדי מלבד מה שצ"ע בב"י סי' קע"ח שם דמייתי משנתינו ומפרש לה כפי' רש"י ואח"כ כתב והעתיק סתם דברי הרמב"ם ולא זכר מאין ולאין ומעתה נשארתי נבוך בעיוני עד יבא נגר ויוציא לאור משפטי:

נקוט האי כללא בידך כל מקום שא"א להשקותה מחמת סיבה או אונס כגון מת בעלה או בזמן הזה שאין השקאה הפסידה כתובת' דע"י קינוי וסתירה אבדה כתובת' עד שתשתה אבל אם מניעת ההשקאה מחמת שאינה ראויה לכך כיון שנשאו ונתנו בה מוזרות בלבנה לא הפסידה כתובת' דתאמר אני מוכן לשתות אלא דלזות שפתים דהני נשי מונעי' אותי מן ההשקאה מ"מ לאו כל כמינייהו להפסידיני כתובתי ובזה מיושב הכל ואין פנאי להאריך ותו לא מידי:

ותמהתי מאד פה קדוש יאמר דבר זה ולמה לא תאמר ג"כ אני מוכן לשתות ומה אעשה שאישי מת ובעינן והביא האיש את אשתו או מה אעשה שאין ב"ה קיים ועוד שהרי הטור בסי' קט"ז נתן טעם שעל כן הפסידה הנסתרת כתובתה שאין לך דבר מכוער יותר מזה ומילתא דמסתברא הוא דגרע טפי מכל הנך דחשיב דעוברת על דת יהודית ועוד מה יאמר אבי במה דלכ"ע אסורה לבעלה מיד אחר הסתירה בעדים כמבואר סי' קט"ו ואיך יפסוק הרמב"ם כמ"ד לא יוציא עד שאחר הקינוי והסתירה ישאו ויתנו בה וכו'. והנלפע"ד דהרמב"ם בפי' המשנה גם בספרו ומ"ש הטור סי' קע"ח לא מיירי שנסתרה בעדים רק שגם זו הסתירה ע"י קלא בישא ולזות שפתים הוא וכן מדוקדק לשון הש"ע שם שמע העם מרננים אחר הקינוי והסתירה בלא שתי עדים פי' שסתירה זו היתה בלא עדים ולא קאי ארינון שזינתה דפשיט' הוא וכ"כ להדיא רמ"י בלבוש הבוץ והוא האמת הברור לע"ד יאיר חיים בכרך:

תוכן העניינים

חוט השני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה