אור ברסלב

חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]

עט

עח

ישמרהו האל עד ביאת הגואל חכם כדניאל. ולו שם בישראל. האלוף המרומ' כמהר"ר ליפמן נר"ו:

כבר השבתי על איגרת מכ"ת סמוך אחר פורים כאשר עיניו יחזו מישרים והשליח הוא דעוית שפנה לדרכו ולא תבע תשובה ממני והנה כשמונה ימים אח"כ נקרא נקראתי לשריסא מקום הוועד מנהיגי מדינת פפאלץ ומצאתי שם הקצין המנהיג כמר דוד באקשבורג ובידו קביצת כתבי' וטענות דברי ריבות בשעריכם כרוכים וחתומין ומסרן לידי בפני הפרנסי' והמה הרהבוני לחוות דעתי הקלושה אף כי דין תורת משה לא ידעתי פירושה הטילו הדבר על שיקול דעתי וכן א"ל שנתרצו בע"ד גם שניהם לשמור ולקיים ככל אשר אומר לפסוק ביניהם והנה מצאתי בכרך הכתבים כמה ענינים אשר לא הבנתי מאז ונשתוממתי עליהם עתה נתברר לי ע"פ ריבוי הכתבים כי כפליים לתושיה מאשר שלח לי מאז ע"י מכ"ת ובהסתכלות כולם עמדתי על הענין יותר. וזה יצא ראשונה אשר נפלאתי במכתבי כבר על דברי האלמנה דמכחישין לשון החלטה דהיא אמרה האב"ד כמהר"ם האט עטליכי כ"י פאן מיין שטיף טאכטר גינומן וכו' ובהחלטה כת' רק נמצא תחת ידי איזה כ"י ורשימה השייכי' לבעלה משמע שהיו מופקדים ביד הרב מהר"ם עכ"ל עתה מצאתי דשניהן לדבר א' נתכוונו ע"פ טענת מרת סערלין וז"ל בכן הב איך נוך מיין ברודר איצק גשיקט זא איז ער נוך הצועלד קומן בכן האט מן מיר מודיע גוועזין אליין נוך ווירצבורג איך זאל דיא בריב נוך הצועלד שיקן איצק ווער קומן וכו' בכן האב איך דיא בריב אנויז גישיקט ליד אחי יצחק שי' עכ"ל משמע הלשון שהרב מהר"ם הודיע לה שתשלח הכ"י לשם כיון שאחיה שם והיא שלחה אותן ליד אחיה והוא מסרם להרב א"כ מ"ש בהחלטה רק נמצא איזה כ"י תחת ידי ר"ל אותן שנמסרו לו בשליחות האשה שערלין חורגתו של האלמנה מ"מ אפשר שאחיה יצחק שלח יד באותן כ"י ולא מסרן כולם להרב:

זאת ועוד אחרת הזכרתי במכתבי כבר דמכוער הדבר כיון דכת' בשטר החלטה שהוקם שטר על מכירת אותן כ"י מסתמא נזכרו שמה מספרם ואותו שטר לא נראה עכ"ל עתה מצאתי בכרך הכתבים העתק שטר המכירה ולא נזכר מספר כלל אלא ז"ל איך אמת שלקחתי ממרת בילה הנ"ל אמי חורגתי כתיבת ידות בכתיבה ומסירה בכא"ה וכו' ולבי אומר לי שבודאי לא יצא דבר שאינו מתוקן מתחת הרב מהר"ם ז"ל לסתום ולא לפרש כמה כ"י מכרה האלמנה וכי זו הדרך ליתן מקום לבעלי דינין לחלוק במזיד וכוונה ומלשון השטר שמכרה לו כ"י בלא מנין אין לו רק ב' כ"י כמ"ש בארעתא ודקלי תרי משמע וכן כסף זוזי דאינון נותן לו שתים ואפי' אותן השנים שזוכה בדין אין לו אלא הפחותים והגרועים שבהן דיד על השטר על התחתונה כיון שלא נזכר שם הלווים דכ"י שמכרה לו ואע"פ דכמר יצחק בר אשר מוחזק בכל הכ"י לא מהני תפיסה בשטרות אלא במה שכבר גבה המעות ואף אם עדיין לא גבה כלום שלא היה זוכה רק בשני כ"י הפחותים כמו שאמרנו היה הלה עומד וצווח דלשון הסילוק שנזכר בו איזה כ"י משמע עכ"פ יותר משתים בלשון בני אדם א"כ נתן הרב ז"ל מכשולת שונות בתורף הלשונות וזה הכריחני לחשוב דבודאי נכתב שטר כתיבה ומסירה ושם הוזכר מספר הכ"י שקנה מאלמנה ושמות הלווים ועליה קסמיך הרב לסתום כאן וילמד מהמפורש ממקום אחר וברמייה נעשה לכבוש אותו השטר כתיבה ומסירה ואע"פ שע"פ הדין אינו צריך עדים לענין קנייתו ויוכל לומר אבד ממני שטר המכירה כ"ש הכא דאית' לשטר המכר והוזכר בפירוש שקנה אותם בכתיבה ומסירה בכא"ה מ"מ כיון שלא זכר מספר הכ"י שקנה רמאותו ניכרת וערמתו מבוררת וקי"ל דיכולין להשביע אפי' במקו' שאינו חייב שבועה מצד הדין אם עושה כדי לברר האמת כדאי' בסי' ט"ו בהג"ה:

עוד הארכתי לפלפל בכתבי הראשון בענין הודאתו כבר שקנה ח"י כ"י ובענין אם יוכל להכחיש הדיין במה שטען לפניו הנה עתה ראיתי שלא נזכר בטענותיו כלל שקנה ח"י אלא שבסוף דבריו בהעתק הטענות כתב מדעתו וז"ל אך יכול להיות שעל איזה כ"י ג' או ד' או יותר שנחלטו לה בב"ד אותן מכרה ליצחק וקיבל מב"ד כתיבה מסירה עליהם אלא שמעלים יצחק עתה כדי לחזק שקרו שטען שח"י כ"י לקח עכ"ל וכן בתשלום הטענות כתב וז"ל לזכרון שיצחק הודה בפני דאס ער י"ח כ"י פון דער אלמנה גיקויפט האט וכו' כל זה יורה שלא מפיו יקרא אליו בסדר טענות רק מ"כ כתב כל הדברים לזכרון ובזה אפשר שהבע"ד יכול להכחיש את הדיין הדן יחידי ועם כל זה לא נשכר הרמאה ברמאותו כיון שבאמצע סדר טענות יב"א אמר וז"ל אבר דאס ב"ד האט מיר דיא עטליכי כ"י צו גישפראכן אונ' דיא זעלביגי הב איך גקופט דאס מיר לחלוטין דער היים גשאצט ווארדין עכ"ל זה הלשון משמע דהוא טען כן מפיו וזה יורה לכאורה דאפי' ח"י לא קנה רק ד' או ה' כלשון הנהוג בין הבריות וא"כ לא יוכל לחזור ולטעון דקנה ששים כ"י כ"ש אחר שהוכחש בעדים על טענותו הראשונה כמ"ש במכתבי הראשון:

עוד מצאתי בשטר מכירה שכתב וז"ל ואם אסרב אני או באי כחי ח"ו לשלם על הזמנים הנ"ל יותר מה שמחויב אני וב"כ להחזיר הכ"י שלקחתי ממנה שהם שוים ששים רייכש טליר טבי ותקולי יהא לאמי חורגתי הנ"ל כח ורשות לנגוש ולכוף אותי לשלם הסך ארבעים טליר הנ"ל וכו' עכ"ל הרי שנזכר שיווי כל הכ"י ששים טליר והיאך אפשר שנישום ששים כ"י בעד ששים טליר או שקנאם בעד מ' טליר זה דבר שאין לו שחר אמנם אין לזוז מדברי הגאון הרב דק"ק] ורנקפורט שאין בדורות הללו לחייב ע"פ אומדנא אפי' דמוכח אעפ"י שהוחזק כפרן בטענותיו לא נדע בכמה נחייבוהו שהוא יותר על לשון איזה שטען תחילה ויש להשביע בס"ת בזרועו בפני עשרה אם אפשר כדי שיתבייש אחר האיום גדול שיאיימו עליו ולהוכיח כחשו נגד פניו וישבע באותו לשון שכתב הרב הנ"ל ועוד אני מוסיף שישבע שאינו יודע שהיה לו עוד איזה כתב מב"ד של מהר"ם בקניית הכ"י ושאותן הכ"י שקנה מהאלמנה יודע בודאי שהן המה הוחלטו לה בב"ד של מהר"ם בכתובתה גם שלא בא לידו זולת אלו כ"י שהזכיר לפני ב"ד עוד שום כ"י השייך לאביו הן מאותן שקנה מאמו הן ממקום אחר דרך גניבה או פקדון או בשום אופן איזה דרך שיהיה ובזה יצא מידי ספק שמא אמו חורגתו גנבה כ"י ומכרה לו או שמא עדיין ברשותו איזה כ"י שלא קנה מאמו הנ"ל והגיעו לידו שלא בצדק או אפשר שכובש תחת ידו עוד כ"י שקנה מאמו ומעלים אותן כיון שמחויב להחזירן ע"פ הדין:

שוב אין להאריך בענין השח"ז של סערלן שאמרה שנשרף אם תוכל לגבות כיון שלא נשאלתי עליו ומכ"ת חכם כמלאך אלקיי כל רז לא אנס ליה לפניו נגלו תעלומת חכמה ומשפט ואלהי המשפט יוריני נתיב המשפט ויפדה ציון במשפט לעשות בהם משפט. אכן נפלאתי מאד על אשר שמעתי מהקצין המנהיג כמר דוד אשר היה אפשר להשוות הבע"ד על סך י"ב טליר וא"כ למה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת לאטרוחי לכתוב למורים ע"י צירים ולאפושי דברים הלא נאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם זה הביצוע ודרכי פשרים וזאת העצה היעוצה אשר יעשה מכ"ת משרים שלא יבא לידי שבועות שקרים והוא תהילתו בארץ ולדרים וכבר כתב כן הגאון מורנקפורט ראש המדברי' ובכן שא שלו' מיוצר הרים כ"ד הק' שמשון דרשן בכרך:

תוכן העניינים

חוט השני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה