חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]
נד
שמעתי אומרים בשם חכם א' רב מובהק שהמסיים תפילת י"ח ופוסע שלש פסיעות אינו צריך לחזור למקומו לפניו אלא אותן העומדין להתפלל על מקומן במזרח ומתרחק ממקום ישיבתו כשפוסע לאחוריו ג' פסיעות אז בהכרח צריך לחזור למקום ישיבתו ועל זה אחז"ל כיון שפסע ג' פסיעות לאחוריו התם מבעי ליה למיקם מעט ואם חוזר מיד דומה לכלב ששב על קיאו אבל המתרחקין ממקום ישיבתן כשעומדין להתפלל כגון היושבין במערב והולכין לרוח מזרח להתפלל כשמסיים ופוסע ג' פסיעו' א"צ לחזור כלל לפניו אלא יכול לפנות מיד לאחוריו אל מקומו במערב ועיקר טעם החכם המורה בזה הוא משום דלא מצינו בשום פוסק שיהיה הפוסע עושה שלו' מחויב לחזור לפניו אלא במי שמוכרח לחזור לפניו אל מקום ישיבתו אמרו דבעי למיקם מעט כשיחזור אמנם כיון דפסק זה הוא מילת' דתווהי בה אינשי שכבר נהגו כל איש ישראל לחזור לפניו אחר שנתרחק לאחוריו הג' פסיעות ושהה מעט ע"כ אומר אני הנח להם לישראל מנהגן כי תורה היא אם אינן נביאים בני נביאים הן ולדעתי ראיה מבוררת שאין לחלק בין אלו לאלו ואפי' המתפלל שלא במקום ישיבתו צריך לחזור לפניו אחר שפסע ואח"כ יחזור למקומו וא' מן הראיות ממ"ש הב"י בשם ארחות חיים א' מן הטעמים לג' פסיעות שלאחר התפילה היא כנגד ג' מילין שרחקו ישראל מהר סיני בשעת מ"ת וידוע בדברי חז"ל שאותן ג' מילין שנתרחקו חזרו ונתקרבו ע"י מלאכים כמ"ש מלכי צבאות ידודון ידודון ידודון בהליכה ידודון בחזרה וא"כ חובה על המתפלל כשם שפוסע לאחוריו ג' פסיעו' זכר לג' מילין שנתרחקו ישראל בשעת מתן תורה צריך ג"כ לחזור לפניו זכר לאותן ג' מילין שחזרו ישראל ונתקרבו ואם אינו עושה כן נראה כאלו אינו מודה שנתקרבו ישראל בשעת מ"ת ח"ו ועוד ראיה ממ"ש הב"י בשם הר' מנוח דהני ג' פסיעות ילפינן להו מדכתיב ורגליהם רגל ישרה רגליהם תרי רגל חד וי"א ששה דהא כתיב בתריה וכף רגליהם ככף רגל עגל ואע"ג דג' פסיעות אשכחן ששה לא אשכחן ס"ל דהפסיעה אינו אלא כשמניע שתי רגליו וכן מנהג חכמי צרפת וי"א תלת הוי בשובו אל מקומו שיש לו לחזור בג' פסיעו' כאשר בתחילה עכ"ל וכסברה אחרונה כתב הר"ר דוד אבודרהם עכ"ל הב"י. הרי דלסברא אחרונה זו אשר הסכים עליה הר' דוד אבודרהם אין לחלק כלל וחובה הוא על כל המתפלל באיזה מקום שיהיה לחזור עכ"פ ג' פסיעות לפניו לכן אינני מודה להוראת החכם הנ"ל והעולם כמנהגו ינהיג וכל המשנה ידו על התחתונה הנלע"ד כתבתי הקש"ב. ימים רבים אחר כתבי הנ"ל מצאתי און לי בספר מעדני מלך בברכות דף מ"ג כתב המחבר כדבריי הנ"ל ע"פ ראיה האחרונה והנאני:
תשובת שאלה להה"ר אברהם מדורניך