חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]
מז
לפתוח שער לדופקי דלתים בתשובה. להרחיץ חלאת עון ולרפאו משובה למחות כעב פשע וחובה נזקקתי לראות ולהתבונן בענין האלמנה פלונית אשר באת' לפני ודמעתה על לחיה בבקשה לסדר לה דרכי התשובה והחכמי' השלמים הגאוני' אחינו ורבותינו שבורנקפורט לא נזקקו להורו' לה מה תעשה אפשר שהוא לאיזה טעמי' ידועי' אצלם ונעלמו ממנו ולכן באתה האשה הזאת אל מקום תחנותי לבקש ממני כנזכר ושאחמיר עליה מאוד מאוד את הכל תקבל לשמור ולעשות והגם כי לא היה לי לכנס לענין הזה מאשר היא ממקום גדולים חכמי' ונבוני' על כל זאת לא יכולתי למנוע מזה שלא לנעול דלת בפני השבים ובשגם שהגיעני כתב מאחד מהם מבקש ממני לעשות כן כי גם שם בקשה לסדר לה דרכי תשובה ולא איסתייע מילת' שהדברי' ההם הרהיבוני ללכת בגדולו' ונפלאות ממני ונצורות ולא ידעתם והנה האשה הנזכרת זנתה עם בחור אחד באלמנותה והולידה ממנו תאומי' והחטא הוא מפורסם וידוע לכל ואם באנו לדון על איסור קדשה שזכר הרמב"ם ריש הלכו' אישות יאריך עלינו הזמן כי יש מחלוקת בזה בין הראשוני' נוחי נפש איזהו קדשה אכן יש לפנינו איסור הנדות בכרת דהרי לא טבלה בנדות' כדרך כל הפנויות בזמן הזה ודרשינן בנדתה תהא עד' שתבוא במים וכן מחברי הספרי' שסדרו דרכי התשובה הניחו איסור הקדשה וזכרו איסור הנדה ודרכי התשובה לחטא הזה מבוארי' בספר הרוקח ובשאר ספרי' מעט מזער אחת הנה ואחת הנה כי אינם דברים מוכרחים מן התלמוד רק קצת דברי הקבלה וקצתם לפי ראות העין והסברה ובתחלה יש לי לחקור חקירה אחת שנסתפקתי בה בימי חורפי והוא כי הנה מסדרי התשובה כתבו תשובת כל חטא ועון מה היתה כוונתם אם רצו לומר שאם חטא מאה פעמי' יעשה מאה פעמי' כסדר התשובה ההיא וכן הורה גבר בגוברין החסיד מו"ה ישעי' בספרו של"ה דף צ"ט ע"א ודף רנ"ג ע"ב עכ"ה] או אם דיו בפעם אחת שאם נאמר שיעשה כן מאה פעמי' א"כ נעלת דלת בפני בעלי תשובה שחטאו זמן רב ויש מי ששינה ושילש כעבות העגלה חטאה בכפל כפלים בכל חטאתיו ולא יספיקו לו כל ימי חייו אם עוד רבות בשנים לפיהן ישוב. ואם נאמר שיעשה כן פעם אחת הוא דבר מתנגד לשכל שיהיה משפט אחד לגר ולאזרח למי שחטא פעם אחת ולמי שחטא כמה פעמי' ושמעתי אז מחכם אחד שראה בספר רוקח כתוב מכתיבת יד שאין מחמירין לפסוק לו על כל פעם בסדר התשובה רק פעם אחת משום טעם הנזכר שלא לנעול דלת בפני בעלי תשובה וכן נראה מדברי מהרי"ו סי' י"ב שסידר תשובה לאשה שזינתה תחת בעלה ונשתרשה בחטא י"ח שבועו' וכ' מה שסידר שם נמצא בדברי הראשוני' בסתמ' במי שבא על אשת איש אפי' פעם אחת ואע"פ שכת' בתחלת התשובה אפי' לא עברה אלא חדא זימנא היה דינה לקבל יסורין כמ"ש רבותינו מ"מ הא חזינן שבאמת לא החמיר עליה לעשות יותר ממ"ש הראשוני' למי שחטא פעם אחת ואע"פ שנראה שם קצת שבשביל שלא היה לה יכולת לקבל יסורין לכך מיעט לה נראה לי המיעוט היה שלא סידר לה מחמת עון נדות בפני עצמו ועון אשת איש בפני עצמה דאיסור נדה מוסיף הוא כדמוכח בסוף פ' ד' אחין וכ"נ ממ"ש הרב הנזכר וז"ל וחזוזרני על דברי הראשוני' שאין אנו יכולים להכביד עליה ביסורי' כדינה מטעם הידועי' כי גדול עונה מנשוא שתים רעות עשתה זנתה תחת בעלה בנדותה והולידה ממזר ואי לא זינת' אלא פעם אחת אפי' שלא בנדותה אפי' שלא הולידה ממזר וכו' עכ"ל דמשמע שנדות והאשת איש הם שתים רעות א"נ הרעה השנית מה שהולידה ממזר דהוי מעוות לא יוכל לתקון כדאית' בפ"ק דחגיגה ומה שכת' הרב אפי' לא עברה אלא חדא זימנא קושטא דמילת' נקט שאפי' בחדא זימנא יש להחמיר עליה וכ"ש שיש להחמיר עליה אם עברה כמה פעמים ואע"פ שאין הדברי' מוכרחים שם בתשובה מ"מ ראיתי לחכמי דור שסידרו תשובה לשבים ולא דקדקו אם חטא פעם אחת או כמה פעמים ונראה שמחמת דבר זה סיים מהרי"ו שם וכל ימיה תהי' בתשובה ויסורין כפי יכולתה כי מכאן ואילך הדבר מסור לה. וכן לכל בעלי תשובה עליהם להוסיף כפי יכולתם כדי לבוא למדרגת בעלי תשובה שהיא למעלה ממדרגת צדיקי' גמורי'. ואני מורה ובא לסדר למי ששינה כמה פעמי' בחטא שיעשה שני פעמי' כמו שסידרו הראשוני' וטוב לו מההי' דקאמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו הותרה לו ס"ד אלא אימ' נעשית לו כהיתר ולמדנו מזה שעיקר החטא הוא בשני פעמי' הראשוני' ואח"כ נעשית לו כהיתר גמור נמצא שדומה קצת לשוגג ואינו ראוי להחמיר עליו על כל שאר פעמי' כמו על השני פעמים הראשוני' ובפרט לאשה הזאת אשר בקשה להחמיר עליה כדי שתשוב בתשובה שלימה והיה אומרת כי עברה שני פעמי' ולא יותר שראוי לנו לקבוע לה הסדר שני פעמי' והיינו מספר התעניות והסיגופים מאחר שלבה שלם ותרצה לעשות בתשובה בשלימות גמור. ולכן אומר אני בנדון דידן ראשית כל דבר כיון שהחטא מפורסם ראוי לה תפרסם חטאה בב"ה כדאית' בפ"ק דיומא רב רמי כתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וכתי' מכסה פשעי' לא יצליח ל"ק כאן בחטא מפורסם כאן בחטא שאינו מפורסם ואע"ג דקאמר התם רב זוטרא בר טובי' אמר רב נחמן כאן בעבירות שבין אדם לחבירו כאן בעבירות שבין אדם למקום והרמב"ם פוסק כרב נחמן כבר כת' הראב"ד דהלכת' נמי כתירוץ הראשון דאפי' בדברי' שבינו למקום כל היכא שהחטא מפורסם ראוי לו לפרסמו ברבים ודקדק בכסף משנה דגם הרמב"ם ז"ל ס"ל הכי וכן פסק מהרי"ו בתשובה הנזכרת ולכן יש לה לילך בב"ה של נשים ותאמר חטאתי עוויתי פשעתי לה' אלקי ישראל שזניתי עם בחור אחד בנדותי והרי ניחמתי ובושתי במעשי והנני מבקש מהש"י שימחול לי והנני שב בתשובה שלימה לפניך ולא אשוב עוד לכסלה ומה טוב שתעשה כן במקום שקלקלה כדי שתתבייש וטוב לה אבל אין נפקות' בדבר:
והענין מספר התעניות ראיתי בספר הרוקח ארבעי' יום וכ"כ מהרי"ו וכת' עוד בשם הרמב"ן שס"ה יום ובספר חרדי' כתוב וז"ל והרב המקובל האלקי מהר"ר יצחק אשכנזי כאשר הופיע עליו רוח הקודש השיב רבים מעון כי למדם גודל פגם כל עון בספירותיו של אדון יחיד ולמד למשכילי' התיקון אשר יעשו לנפשם דברי הצומות וזעקתם במספרם כמשפטם ובכוונתם הגדולה והחזקה עד"ה ע"י שמות הקודש תצילנה אזנים משמוע והרעיונים יבהלו מהבין וכבוד אלקי' הסתר דבר פן יהיה עונש בדבר אך נכתב מספר התעניות הצריכי' לכל עבירה וכו' ותשובת הבא על הנדה נ"ט תעניות כמנין נדה עכ"ד ואחרי דבריו נלך לפי שהוא הדרך האמצעי ובשגם שהוא בתראי ולפי מה שכתבנו למעלה שראוי לקבוע לה סדר הסיגופי' כפלי' לכן בדרך הזה נלך פה שתתענה כפלים במספר הזה ובפרט שגם מדברי הרוקח נראה שנתן מ' יום לתשובת המשקל ומ' יום לתשובת הכתוב ואע"ג שחזר וכת' הבא על אשתו נדה יתענה מ' יום ותו לא אפ"ל דס"ל שיש חילוק בין בא על פנויה נדה דאיכ' נמי בעילת זנות של קדשה לבא על אשתו נדה ולכן תתענה האשה הזאת קי"ח ימים תעניות רצופי' זולת שבת וי"ט וימים שאין אומרי' בהם תחנון וכל ימי התעניות לא תשכב על מצע רק על דף על אצטבא וכסת יהיה תחת ראשה ולא תאכל בשר ולא תשתה יין בכל ליל התעניות לא תחוף ראשה ולא תרחץ רק לפני י"ט ולא תתקשט ותתודה בכל יום שחרית וערבית כמ"ש לקמן וראיתי ברוקח שלא זכר בנדה כלל שישב במים קרים בחורף ולפני נמלים בקיץ ולא כתב מזה כלום רק באשת איש מאחר שאסרה על בעלה וסיים בה אבל אם אנסה שלא אסרה די לו כמו בעריות או כריתות אחרות שעבר עליהם ילקה ויתענה מ' יום רצופין וישכב על הארץ ולא ירחץ ולא יתענג ולא ילך בשחוק ובטיולין אך מצאתי שכת' אח"כ אדם שבא על ערוה או על אשתו נדה יש לו לישב במים קרים בקרח כשיעור צליות ביצה וגומעה לא פחות מג' יום ולא יותר ממ' יום וכו' נראה שדבריו סותרין זה את זה ובעיני נראה שט"ס הוא מ"ש למטה סיגופי' בבא על אשתו נדה חדא דסמי חדא מקמי תרתי שהרי כתב לעיל שני פעמים דין הבא על נדה וחייבי כריתות ולא זכר סיגופים הללו ותו שגם כאן כת' לעיל מיני' דין הבא על אשתו נדה וזכר התעניות וחזר וכת' אדם שבא על ערוה או על אשתו נדה שנראה שהוא ט"ס דה"ל למכללינהו בחדא בבא ושוב מצאתי בדרכי תשובה לרוקח שנדפסו בסוף תשובת מהר"מ החדשות וכת' גם שם כדברי הרוקח הראשוני' לענין התעניות ולא זכר סיגופי' אלו כלל ומכל זה אני אומר שאין ראוי לסדר סיגופי' הללו לחייבי כריתות ושוב מצאתי שם כלשון הזה הבא על אלמנה שלא טבלה חייב כרת וג' מלקיות מלקין אותו ויתענה שנה תמימה ב' וה' וירבה תחנונים ושק ישא סמוך לבשרו ויתודה על עון שבא על הנדה וגם שם נראה שיש ט"ס כי אין שם רק ב' מלקיות קדשה ונדה וכן משמע מסוף דבריו שכתב ואם טבלה לנדה מלקין אותו פעם אחת ומ' תעניות עכ"ל והיינו לאו דקדשה ובענין המלקות לא ראיתי לסדר מלקות לנשים ואע"ג דהוקשה אשה לאיש לכל עונשים שבתורה מ"מ כיון שהמלקות שלנו אינו מלקות של תורה רק זכר למלקות של תורה אין מלקין לנשים וכן בתשובת מהרי"ו הנזכרת אע"ג שהרוקח כת' ללקות הבא על אשת איש לא סדר לה מלקות לתשובת' ומ"מ אומר אני שאם תרצה לשוב בתשובה שלמה תתן סך מעות לעמילי תורה בשביל המלקיות וכמו שאכתוב לקמן אך איני קוצב עליה קצבה בזה כיון שלא ראיתי למסדרי תשובה שסדרו מלקות לאשה:
אח"כ תתענה שני וחמישי שנה אחת בכל שני וחמישי שאומרי' בו תחנון ולא תאכל בשר ולא תשתה יין בליל שאחר התענית ותשכים ותערב לבית הכנסת ותתודה בכל יום שחרית וערבית אחר התפלה רבון העולמים אבל אנכי חטאתי עויתי פשעתי וזניתי בנידותי והרע בעיניך עשיתי ובדרך רע הייתי עומד וכל מה שעשיתי לא אעשה עוד כמוהו יה"ר מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי שתמחול לי על כל עונותי ותסלח לי על כל פשעי ותכפר לי על כל חטאתי ונוסח זה לקוח אצלי קצתו מן הגמרא דיומא וקצתו מויקרא רבה פרשה ג' וכל הימים הללו לא תראה שום שחוק שיש בו אנשים ותתרחק מהם כל האפשר ולא תדבר עמהם רק לצורך גדול ולא תסתכל בפני איש ולא בבגדיו ולא תאכל מאכלים המביאים לידי תאות הרגל דבר והם מפורשים בפ' קמא דיומא חלב גבינה ביצים יין בשר שמן ושום ולא תסתכל אפי' בבהמה חיה ועוף בשעה שהם נזקקין זה לזה ולא תתקשט בשום תכשיט של כסף וזהב אפי' חגורה וטבעת ולא תרחץ רק מעט לפני י"ט כל זה תנהיג שנה אחת אחר השלמת קי"ח תעניות הנזכרים כדכתי' וחטאתי נגדי תמיד וכל ימי חייה לא יסור החטא מנגד פניה וכ"ש שתנהוג כן בקי"ח ימים דלעיל ותלביש חרטה ותתודה בכל יום פעם אחת ותצטער בדאגת הלב על מה שהכעיסה להקב"ה ותבוש ותכלם כמו שנאמר בושתי וגם נכלמתי ולא תשיב למי שמחרף אותה ותתרחק מן האנשים כפי יכולת' ותעשה גדר לעצמה כשתנשא להשמר מאוד בנידותה שלא תנהוג קלות ראש עם בעלה בדברי חשק ותשמור כל ימיה את עצמה מלדבר דבר ניבול פה גם תמעט דבר מועט מעדיה ממה שהיתה רגילה בו ותשמור עצמה מאוד מן ריבוי היין כמ"ש הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין ותעשה צדקה ובפרט לעניים בעלי תורה דכתיב בחסד ואמת יכופר עון וזהו חסד של אמת ומה טוב שתקבל עליה ליתן כל ימיה כל זמן וזמן שכר לימוד של נער בן טובי' שתורתו עולה יפה ותתפלל לאל שיקבל את תשובתה כי חפץ חסד הוא וימינו פשוטה לקבל שבים וכאשר תעשה ככל הכתוב יראה לי שאין לשום אדם למנותה ולומר לה זכור מעשיך הראשוני' כדאית' בפ' הזהב והאל ית' ישיבנו ברחמיו הרבים לעבודתו ולתורתו ויחדש ימינו כקדם כה עתירת הקטן שמואל בלא"א יצחק שליט"א: