חוט השני· רבי יאיר חיים בכרך [החוות יאיר]
ה
מעשה בווירמיישא שהובא קיבה לפני שיצאו ממנו ג' ענפי' באורך חצי אצבע ויותר ממנו כעין בעוף חתיכ' מעים והיה סתום בסופו אך הבשר היה מעין בשר הקיבה בלי שינוי כלל ונ"ל להטריף משום דה"ל כאילו נקב לא מבעיא לקצת ראשוני' למה שפירשו בדין שני מעים היוצאי' מן הבהמ' כמו שהוזכר במרדכי ובתשובת הרא"ש בשם ראב"ן שפירש כענף בעוף שיוצאים מן הקורקבן שני דקים אחד לזפק והשני וכו' הן הדקים דודאי טרפה דהא קאמר בגמרא דאינן כשירי' אם לא יוצאים במקום אחד וכלין עד כאצבע משמע הא בשני מקומו' אע"פ שהוא סתום בסופה טרפה ואין לומר דלא מטרפינן אלא כשהם בשני מקומות וחוזרין ומתערבין דמדלא חילקו משמע דטרפה בכל ענין אלא אפי' למאי שפירשו ה"ג והסכימו בו האחרונים דאיירי בדק היוצא מן הדקים וכמ"ש ר"י שם כיון שהם סתום בסופו נראה דדוקא גבי דקין וכמו שכתב הראב"ן בספרו דגבי דקין אורחי' הוא שימשוך ענף אחד ממנו סתום בסופו אבל גבי קיבה לא שמענו וכיון דלאו אורחא הוא יש להטריף והנה רשב"ט חתנו שהיה מפרש השיטה בדק נוסיף היוצא מן הקיבה רצה להטריף דק סתום נוסף מן הדקין וז"ל בספר ראב"ן כיון שפרש יוצא משני מקומות וממקום אחד הוא הקיבה והתם האחד דרכו והשני שאין דרכו יתור הוא יש לומר דמן הדקין אפי' אחד יתור הוא שהרי אין דרכו הוא והרי נקבו הדקין ושתק ראב"ן עד שבדק בתרנגולי' ופירש השיטה בע"א וכדברי ה"ג אף אנו נאמר דכיון שאין דרכו בכך יתור הוא אפי' אחד והרי ניקב הקיבה והא דאמרינן דמכשירין דק סתום היוצא מן הדקין היינו כ"ש ראב"ן דאורחי' הוה רק שני דקין הנמשכי' מזה אחר ומזה אחד חוץ מגוף הדקין זהו חידוש ובעינן שיכלו באצבע ויתערבו ואפי' לדעת שאר המפרשי' שאינם מפרשי' רק דק אחד היוצא מן הדקין דטרפה ואפ"ה מכשירין בסתום אין אומרי' בטרפה זו דומה לזו לפי שמן הדקין נמשכי' ענפי' כיוצא בו בעוף משא"כ בקיבה כל זה היה נראה לי להלכה עד שהעידו לפני הרבה שבבהמות השמנות רגיל להמציא דבר זה כי כן שומן דוחק עצמו לפנים והכשרנוהו: