חוט המשולש חלק ג· רבי אליעזר יצחק פריד
סימן נ
מה שכתב בתוך מכתבו להגאון הגדול מוהר"א אבלי זצ"ל מו"ץ דק"ק ווילנא:
ולאשר לא יכולתי לבא אל הקודש בביאה ריקנית אמרתי אבא באיזה מילין דאורייתא לדון לפני כתר"ה ע"ג קרקע. אשר חזיתי תמול בתשובת שאגת אריה (סי' ק"ג) דמביא ראיה שמותר לתקוע בר"ה אף שלא לצורך מצוה כלל מהא דמסקינן דהחושש בשיניו מגמע את החומץ ובולע אפי' אחר טיבול משום הואיל. ולבסוף מקשה למה לא יהא מותר אף בשאר יו"ט ודחיק לתרץ. ואחר כל תירוציו לכאורה יקשה למה לא יהא מותר לתקוע ביו"ט שחל להיות ע"ש דמסקינן בסוכה (ד' נ"ג ע"ב) ובערכין (דף יוד ע"א) דתקעו כדי לבטל העם ממלאכת אוכל נפש. ואיך שרו רבנן לחצי היום ע"כ דכולי יומא שרי. ואין לומר משום דהתם חכמים גופא התירו ולא התירו רק לחצי היום. אבל בר"ה דמצוה שרי מדאורייתא לא יכלו חכמים לאסור שלא במקום מצוה. א"כ לפי סברא זו גם מהחושש בשיניו אין ראיה דבשלמא התם י"ל דאי אפשר שחכמים יעשו לכתחלה גזירה רק לחצי היום לכך שרו לעולם אף אחר טיבול ולא אסרו כלל. וכן גבי טבילה לא אסרו כלל משום נראה כמתקן. אבל גבי תקיעת שופר דכבר אסרו בשבת י"ל שגם בר"ה שלא במקום מצוה אסרו. וגם על ראיה ראשונה יש לי לידון דמנ"ל דשרי משום הואיל אף במקום שלא לצורך כלל דהא מתוס' כתובות (ז' ד"ה מתוך) משמע דהואיל ומתוך חדא סברא הוא וא"כ כיון דמתוך לא שרינן לכתחלה אלא במקום צורך מצוה קצת גם משום הואיל כן. וגם בדינא דספק תקע יש לדון דלכאורה קשיא דלפי מאי דאמרינן כתובות שם לר"פ מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך גבי יו"ט. וכן פסקו רוב הפוסקים לבר מהרמב"ם. וכן מסיק הפר"ח או"ח (סי' תצ"ה) דבאמת אף בשאר מלאכות אמרינן מתוך א"כ קשה דהא רב אשי דהוא בתרא מסיק שבת (קל"ב ע"ב) דלכך מילה שלא בזמנה אינו דוחה יו"ט משום דהוי עשה ול"ת קשה למה לא יהא מותר משום מתוך. וע"כ צ"ל דגם במצוה צריך להיות צורך היום קצת א"כ קשה תינח בודאי שלא בזמנו הא בספק שלא בזמנו כיון דמדרבנן עכ"פ חייב כ' התוס' ד"ה מתוך דהוי שפיר צורך א"כ למה לא ידחה ספק מילה שלא בזמנה יו"ט משום מתוך. ונראה לפענ"ד לתרץ בסברת התוס' שם ד"ה אלא מעתה דדוקא בדבר הרגיל אמרינן מתוך. א"כ י"ל גם לענין דידן בסברת הואיל ג"כ הך סברא. דבשלמא לענין ספיקות דידן שמספקא לנו מהו התקיעות והשברים ע"כ שרינן אף לעשות שניהם דהא לעולם אנן בספק. אבל אם ספק שמע ספק לא שמע דהוי דבר שאינו רגיל אולי לא יהא שרי וסברא דידיה כיון דמדאורייתא חייב איך יוציא אותו משום ספק איסור דרבנן זה אינו מוכרח דהא עקרו בשבת חיוב דאורייתא משום שמא יעביר. א"כ גם בר"ה בשלמא בודאי הא חזינן דהתורה חייבתו אבל בספק בפרט אי אמרינן רק מדרבנן לחומרא] י"ל שפיר דאסור ויש לי בזה הרהורי דברים הרבה אך מחמת נחיצת מוכ"ז כאשר יספר קצרתי ואו"ש למר ולתורתו כסאו יהא נכון כאות נפש כתר"ה ונפש הצעיר מתלמידיו הרוצה לשתות בצמא את דבריו. יום ב' תבא צ"ג לפ"ק:
דברי אליעזר יצחק בהגאון מ' הלל זללה"ה מוולאזין.