אור ברסלב

חוט המשולש חלק ג· רבי אליעזר יצחק פריד

סימן לד

סימן לג

בדבר השאלה שנשאלתי מק' הראדאק סמוך לעירנו בנדון בהמה מבכרת שמכרו אותה לעובד כוכבים במשיכה לבד בלא כסף. אח"כ נולד לה בכור זכר ונולד בו מום קבוע ושחטו אותו שלא עפ"י ג' בני הכנסת מה דינו:

הן מה שרצו להתירו בממ"נ דלדעת הרמב"ם והרא"ש דפסקי כר"מ בבכור אם שחטו במומו דאסור [משום דס"ל דטעמא דר"מ שם משום גזירה וקי"ל הלכה כר"מ בגזירותיו] הלא סברי דמשיכה לבד קונה בעובד כוכבים ולדעת רש"י דס"ל דמשיכה לבד אינה קונה בעובד כוכבים הלא פסקי כר"י בבכור אם שחטו במומו דמותר [משום דס"ל דטעמא דר"מ שם משום קנסא כדאיתא בביצה כ"ז ע"א רש"י ד"ה אטו וקי"ל דאין הלכה כר"מ בקנסותיו]. וממ"נ בכור זה מותר עכ"ל לפ"ד אין לסמוך על ממ"נ בדברים אלו. ואף שכמו כן כ' הש"ך בסי' נ"ד ס"ק ט' בשם הד"מ. מלשון הש"ך משמע דלא נקטינן הכי לדינא להתיר בממ"נ. דדלמא פסקינן ככל אחד לחומרא וכ"כ הש"ך להדיא בסי' רמ"ב ביו"ד בכללי איסור והיתר ובחו"מ סי' כ"ה ס"ק י"ט. לכך הוסיף הש"ך וכ' ור"ל נהי דלעיל סי' נ' ס"ב קי"ל דשלא במקום הפסד מרובה יש להחמיר דחסר כנטול מ"מ הכא כיון דיש עוד סברא להתיר אין להחמיר. פי' דוקא הכא דבמקום הפ"מ [יש להחמיר דחסר כנטול מ"מ הכא כיון דיש עוד סברא להתיר אין להחמיר] בלא"ה מקילינן בחסר. ובאמת הש"ך בזה לשיטתו אזיל בסי' נ"ז ס"ק נ"א וכן בסי' ס"ו ס"ק י' דספיקא דרבוותא לא חשבינן לספיקא לענין ס"ס ולכך כ' דוקא משום דלא מחמרינן רק שלא במקום הפ"מ לכך בהפ"מ יש לסמוך אהך סברא דממ"נ ועפ"מ על מקומו שם שמפרש ג"כ הפירוש מטעם ס"ס ואפ"ה הניח בצ"ע על הש"ך בזה מהך דטחול. וכן הט"ז לא הסכים לזה. והנה לכאורה אף בכאן אין להקל מטעם זה:

והן אף שבאמת זאת הוא רק לפי סברת הש"ך לשיטתו. ואנן יש לנו לסמוך על הגאון בעל שב"י שכ' בתורת השלמים בדיני ס"ס שספק פלוגתא דרבוותא עדיף טפי משארי ספיקות והשיג על הש"ך יעו"ש. והביא דבריו גם הגאון בעל פרי מגדים סוף סי' ק"י במחודשים בשם הפר"ח ותה"ד ס"ק ב' דאפי' תרי פלוגתא דרבוותא הוי ס"ס כל שא' מתיר יותר מחבירו. ונמצא בנ"ד הרי ס"ס גמור דלמא כרש"י דפסקינן כר"י שאם שחטו ג"כ מותר. ושמא כדעת הרמב"ם דמשיכה בעצמו קונה. ומתיר יותר לענין נאכל תוך שנתו ולמכור במקולין דלדידהו לאו בכור הוא כלל ולספק השני הוי בכור בע"מ והי' ראוי לכאורה להתיר מטעם זה:

אך באמת גם זה אינו שאף הגאון הנ"ל לא קאמר רק בפלוגתא דרבוותא דלא איפסיק בש"ע כחד מנייהו. וסיים שם בשם הכנה"ג דאף היכא שפסק הרב היפך ממ"ש המחבר אין לעשות ס"ס דכבר קבלנו עלינו לפסוק כהרב. כ"ש הכא שהביא הב"י כדעת הרמב"ם והרא"ש דפסקינן כר"מ ולא הזכיר כלל דעת החולקים כש"כ שאין לנו להכניס את דעתינו נגדם בס"ס:

אך באמת לענין גופא דדינא אין אנו צריכין לכ"ז כי במילתא דרבנן שפיר יש לנו לסמוך על הרמ"א בתשובה. וכן דעת הט"ז ביו"ד סי' ש"כ סעיף ו' ס"ק ח' דבדיעבד סגי במשיכה לחוד. וכ"כ הגר"א ביו"ד שם ס"ק י"א שהעיקר כדעה זו ע"כ שפיר יש להתיר בזה בדבר שאין האיסור אלא מדרבנן:

חודש שבט צ"ח לפ"ק. דברי אליעזר יצחק בהגאון מ' הלל זללה"ה מוולאזין

תוכן העניינים

חוט המשולש חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה