אור ברסלב

חוט המשולש חלק ג· רבי אליעזר יצחק פריד

סימן כח

סימן כז

שאלה אם מותר ליקח פאדראט להעמיד בית תפלה לישמעאלים הנקרא מאצעטא ואם יכולים לשכור פועלי ישראל או עובדי כוכבים דוקא:

אכתוב את הנראה לפענ"ד, וד' הטוב ינחני בדרך האמת ובו בטחתי ויעזרני:

תשובה הן דבר זה איפלגו בה כבר קדמאי ובתראי. הרמב"ם ז"ל כ' (בפ"ט מהל' עבודת כוכבים הל' י"א) אסור לבנות עם העובדי כוכבים כיפה שמעמידים בה עבודת כוכבים. ואם עבר ובנה שכרו מותר. אבל בונה הוא לכתחלה הטרקלין או החצר שיש בה אותה הכיפה. ומרן ב"י כ' בלשונו ממש (בסי' קמ"ג סעי' ב') והטור כ' שזהו תלוי בגירסת רש"י ותוס' במתני' ע"ז (ט"ז א') דלגירסת התו' במתני' דימסאות אסור לבנות אף הטרקלין. ודברי הטור תמוהים המה מאוד. וכבר עמד עליו רבינו אור ישראל הגר"א ז"ל. שלא נחלקו אלא בבימסאות שמעמידין עליו. אבל הטרקלין מוכח להדיא במתני' דשרי מדכ' הגיע לכיפה כו' אסור לבנות (יעויין שם בס"ק ו') וא"כ לפ"ז כבר אזדא לי' חומרת הט"ז שכ' שיש לחשוש לדעת התוספות ולהחמיר. אך מה שיש לחוש לכאורה למה שכ' עוד דאף לרש"י והרמב"ם (ולפי האמת הוא דעת כולם) אינו מותר אלא עם העובד כוכבים משום דמסייע אין בו ממש. המעיין בדבריו יראה לעין שלא חשש לזה רק סיים אבל למעשה ודאי ראוי לנו לפסוק כר"י שראה דברי רש"י וחלק עליו ואליו תשמעון עכ"ל וזה אינו כמו שביארנו. גם יתר דבריו שם אין להולמם. וב"י בס' ב"ה כ' בשם א"ח דלפר"י מי שמוכר ביתו כו'. והנראה שמביא זאת לראיה שיש לחוש לפר"י לבד אשר בב"ה ליתא הך תיבה לפר"י כלל. עוד איך שגה בזה דתלי בפר"י דהא ש"ס ערוכה היא גיטין (מ"ד א') ואף הרמב"ם שחולק על פר"י (לדבריהם) העתיק דין זה פשוט הל' י"ג) ואין להאריך בזה יותר. ויש להמליץ בעדו גם בעד הב"ה שהביא זאת בשם א"ח דיש לפרש כשיטת רש"י שם דמיירי בא"י. אבל אמנם על דא גופא יש לדון לכאורה כיון דאף לבנות שרי למה יהא אסור הדמים שמכר. ואף שנושאי כלי הרמב"ם הרגישו בזה. ואמרי דכונת הרמב"ם במוכר בית לעבודת כוכבים היינו לעובדה ממש. הן הרואה יראה לשון הרמב"ם אין להולמו כן שסיים אבל עובדי כוכבים שאנסו ישראל וגזלו ביתו והעמידו בה עבודת כוכבים דמיו מותרין. אלמא דמיירי רק שמעמידין בו. והנה דברי שני הלכות אלו מרפסין איגרא. ולפי מה שביארנו סתרי הך מתני' דידן עם המכילתא שהביא הש"ס בגיטין (דף מ"ד א' הנ"ל) ולא מצאתי בעניי מי שהתעורר בזה:

אך י"ל דבאמת לכך נאדי רש"י ז"ל מהך פירושא ומפרש שם דמיירי במוכר ביתו בא"י ומשום קנסא. אבל הרמב"ם ז"ל (פ"ט מהלכות עבודת כוכבים הלכה י"ג) לא פי' כן ולא ידעתי למה. וגם הלא סותר הוא להך מתני' דידן הנ"ל. אך באמת מוכח לכאורה בסוגיא דגיטין שם דלא כפירש"י דשקיל וטרי הש"ס התם מנידון המוכר עבדו או בהמתו לעובד כוכבים אם קונסין אותו עד עשרה או עד מאה בדמיו כדי שיחזור ויפדה. ואם גם הך מכילתא בחשש איסור מכירת בית בא"י לא הוה מפליג בקנסא במוכר ביתו לומר דרק דמיו אסורין ולמה לא קנסו אותו עד עשרה כדי שיחזור ויפדה. וכה"ג מצינו בגיטין (מ"ז ע"ב) לענין מוכר שדהו שקנסו אותו ותקנו שיקח ביכורים מן השוק ויביא. כדי שיפדה מן העובד כוכבים. ולא אסרו את דמיו שם א"כ מוכח דהך איסור הדמים דמוכר ביתו הנ"ל לאו משום קנסא הוא אלא מדינא. א"כ הדרן קושייתן לדוכתא ביתר עוז:

ולולא דמסתפינא הוה אמינא. דטעם האיסור משום שמכר לעובד כוכבים בית להכניס בתוכו העבודת כוכבים ועבר על לא תביא תועבה אל ביתך וכפשטא דמתני' בע"ז (דכ"א ע"א):

ולכאורה הי' נראה מזה להוכיח כסברת הש"ך שם (סי' קמ"ג ס"ק א') דיש חילוק בין משמשי משמשין למשמשין. ואם יש שם כיפה אזי הוי הכיפה משמשי עבודת כוכבים והטרקלין הוי משמשי משמשין משא"כ הרמב"ם שם בהל' י"ג מיירי שהאליל עומד בזה הבית עצמו וא"כ הוה משמשי עבודת כוכבים. ולפ"ז שפיר השיג עליו הראב"ד דאם כבר לקח המעות ואח"כ העמידו ודאי דהמעות הוי שרי דהא לא גרע מכיפה שבדיעבד דמיו מותרין:

וא"כ לפ"ז בזמנינו שמעמידים הפסל או דמות הלבנה שלהם בבית התפלה ממש הוה משמשים דומיא דכיפה:

אמנם עדיין לא ירווח לכאורה הך מתני' דע"ז (דף מ"ז ע"א) מי שהי' ביתו סמוך לעבודת כוכבים. יעויין שם דמסיק הש"ס דממלא בהיזמי והיגי דהא מרווח ליה לעבודת כוכבים ומה זה הא זה לא הוי אלא משמשי משמשין:

ולפענ"ד נראה דאף לפי"ז לא מיקרי משמשין אלא הבית שמיוחד רק לע"ז ממש שבשבילו בונין אותו. והוה דומיא דכיפה דמשמע שהי' טרקלין גדול שבו נכנסין לעבודתם. והי' כיפה מיוחדת ששם עומד העבודת כוכבים. וכן ברמב"ם בהל' י"ג הנ"ל יש לפרש שמכר ביתו לע"ג היינו להעמיד בה האליל. משא"כ בזמנינו שעיקר הבנין הוא לאסוף שמה לעבודתם לא מיקרי משמשין דהא עיקר בנינו בשביל האנשים הבאים שמה. אבל להלבנה עצמה הי' די לה בקסוותא חדא. וכן עתה אפשר יש שם איזה מחיצה בין האנשים למקום עמידתה. וראיה לכאורה לזה דהא ע"כ גם הטרקלין לא נבנה אלא כדי לאסוף שמה ולעבוד את הלבנה העומדת בכיפה. אע"כ כיון דלהלבנה הוי די לה בכיפה. ואף שעשו טרקלין ליכנס לעבודה זה נקרא משמשי משמשין וכן ראיה מהך מתני' הנ"ל דאף במקום שאמרו להשכיר ולמה יהא מכר מותר דהא מכניס לתוכה עבודת כוכבים והוי הבית משמשין אלא ע"כ כיון דעיקר הבית הוי לדירה לית לן בה:

תוכן העניינים

חוט המשולש חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה