חברותא על פסחים· הרב יעקב שולביץ
פרק עשירי - ערבי פסחים · דף צט:
מתניתין:
ערבי פסחים, (1) סמוך "למנחה קטנה", (2) דהיינו חצי שעה קודם זמנה [שזמנה של מנחה קטנה הוא בשעה תשע ומחצה של היום, בשעות בינוניות], (3) דהיינו, מתחילת שעה העשירית - לא יאכל אדם, (4) עד שתחשך, (5) כדי שיאכל בערב מצה של מצוה לתיאבון. לפי שיש הידור מצוה באכילת המצה לתיאבון. (6)
ואפילו עני שבישראל, (7) לא יאכל בליל פסח עד שיסב על מטה ליד השלחן (8) כדרך בני חורין, זכר לחירות.
ולא יפחתו לו גבאי צדקה, המפרנסין את העניים, מליתן לו ארבע כוסות של יין. (9)
שתיקנו חכמים לשתות בליל הסדר [כנגד ארבעה לשונות של גאולה שנאמרו בגאולת מצרים, (10) והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי]. (11)
ואפילו הוא עני שבעניים, שמתפרנס מן התמחוי של צדקה, שהיא קערה שאוספין בה מזון לעניים [ועני שיש לו אפילו רק מזון שתי סעודות אינו נוטל מן התמחוי], גם לא יפחתו לו מארבע כוסות. (12)
גמרא:
והוינן בה: מאי איריא שנקט תנא דמתניתין דוקא "ערבי פסחים"? והלא אפילו בערבי שבתות וימים טובים נמי אסור לאכול סמוך למנחה? דתניא: לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, שמתאוה לאכול ויהיו חביבין עליו הקידוש וסעודת שבת, דברי רבי יהודה.
רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך. (13)
ומתרצינן: אמר רב הונא: מתניתין דקתני "ערבי פסחים" דוקא, לא צריכא אלא לרבי יוסי, דאמר: "אוכל והולך עד שתחשך".
ואשמעינן מתניתין דהני מילי בערבי שבתות וימים טובים. אבל בערב הפסח, משום חיובא דמצה שלא תהא נאכלת בלילה על השובע, מודה רבי יוסי שלא יאכל סמוך למנחה. (14) רב פפא אמר: אפילו תימא מתניתין רבי יהודה היא, בכל זאת לא קשיא.
דהתם, בערבי שבתות וימים טובים, מן המנחה ולמעלה הוא דאסור היינו דוקא מתשע שעות ומחצה ואילך. אבל סמוך למנחה חצי שעה קודם, דהיינו מסוף שעה תשיעית, שרי.
אבל בערב הפסח - אפילו סמוך למנחה נמי אסור!
ומקשינן לרב פפא: ובערב שבת סמוך למנחה מי שרי?
והתניא: לא יאכל אדם בערב שבת וימים טובים מתשע שעות ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דברי רבי יהודה.
רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך. הרי שלרבי יהודה אפילו בערבי שבתות וימים טובים נמי אסור סמוך למנחה. וקשיא לרב פפא.
אמר מר זוטרא: מאן לימא לן דברייתא זו מתרצתא היא, שהגירסא בה נכונה?