חברותא על כתובות· הרב יעקב שולביץ
פרק שלוש עשרה - שני דייני גזירות · דף קיב:
רבי אמי ורבי אסי (תחילת העמוד) קיימי היו קמים וזזים ממקומם בימות החמה משמשא לטולא, מהמקום שהגיעה אליו השמש אל מקום מוצל, ואילו בימות הקור היו עוברים מטולא, ממקום שיש בו צל, לשמשא, למקום שיש בו קרני השמש המחממות. ועשו זאת כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל.
רבי חייא בר גמרא מיגנדר, היה מתגולל בעפרה של ארץ ישראל.
כדי לקיים מה שנאמר [תהלים קב]: "כי רצו עבדיך את אבניה, ואת עפרה יחוננו.
אמר רבי זירא אמר רבי ירמיה בר אבא: דור שבן דוד בא, קטיגוריא הרבה מסטינים והרבה מלמדי חובה יהיו בתלמידי חכמים, שיעמדו כנגדם.
והוסיף רבי זירא: כי אמריתה, כשאמרתי זאת קמיה דשמואל - אמר לי: צירוף אחר צירוף, גזירות אחר גזירות יהיו ערב בואו של המשיח.
וכפי שנאמר על ידי הנביא ישעיהו [פרק ו], בנבואתו על מה שעתיד לקרות לעתיד לבוא, ערב ביאת המשיח:
"ועוד בה עשיריה [הקב"ה יסנן את הרשעים מאומתו, האומה הישראלית, באמצעות אש של חורבן נורא, כמו שמזקק הצורף את הכסף מתוך הפסולת באמצעות חום האש, עד שתשאר רק עשירית נבחרת מכלל ישראל] ". (1)
אך לא יהיה די בסינון הזה.
אלא "ושבה האומה הישראלית פעם נוספת, והיתה לבער" [שוב תחזור האומה הישראלית, לאחר שתשאר ממנה רק עשירית האומה, לזיקוק באש, כדי לנקותה לחלוטין].
תני רב יוסף: בזוזי, ובזוזי דבזוזי, שוללים שיגלו אותם מארצם, ושוללי שוללים, שיחזרו ויגלום אחרי שיחזרו מהגלות - יהיו אז לאומה הישראלית. (2)
וכדי לסיים בענין טוב מביאה הגמרא אימרה בענין שבח ארץ ישראל בעתיד: (3)
אמר רב חייא בר אשי אמר רב: עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות.
שנאמר [יואל ב]: "כי עץ [סרק] נשא פריו. תאנה וגפן נתנו חילם".
הדרן עלך פרק שני דייני גזירות וסליקא לה מסכת כתובות
סוף הספר