חברותא על יומא· הרב יעקב שולביץ
פרק שלישי - אמר להם הממונה · דף לט.
ואפרסמון שריחו טוב. (תחילת העמוד) בא הלוקח למדוד נפט, אומר לו המוכר: מדוד אתה לעצמך. [מפני שריחו רע אין המוכר רוצה לגעת בו].
בא הלוקח למדוד אפרסמון, אומר לו המוכר: המתן לי עד שאמדוד איתך כדי שנתבסם אני ואתה.
וכיוצא בזה הבא ליטמא אין עוזרים לו, ואילו הבא להטהר מסייעין בידו.
הגמרא מביאה ברייתא נוספת של תנא דברי רבי ישמעאל:
תנא דבי רבי ישמעאל:
עבירה מטמטמת - סותמת לבו של אדם שלא יכנס בו שום חכמה.
שנאמר [ויקרא יא] בענין איסור אכילת שרצים: "ולא תטמאו בהם ונטמתם בם". "ונטמתם" הכתוב בתורה, חסרה בו אות א', לכן אל תקרי "ונטמאתם", אלא - "ונטמטם ".
והגמרא מביאה ברייתא נוספת הדנה בפסוק זה:
תנו רבנן:
נאמר: "ולא תטמאו בהם, ונטמתם בם" ולכאורה יש כאן כפל לשון. [שהרי כבר נאמר "ולא תטמאו בהם" ופשוט שהנטמא הוא טמא].
מכאן דרשו: אדם שמטמא את עצמו מעט, מטמאין אותו - נותנים לו אפשרות להטמא הרבה (1).
ואדם שמטמא את עצמו מלמטה בעצמו, מטמאין אותו מלמעלה המשטינים. [כלומר שיש הרבה משטינים להטעותו. כדכתיב בזכריה ג והשטן עומד על ימינו לשטנו. ריטב"א] (2).
ואדם שמטמא את עצמו בעולם הזה, מטמאין אותו לעולם הבא.
תנו רבנן:
נאמר [ויקרא שם]: "והתקדשתם והייתם קדושים" לכאורה יש כאן כפל לשון.
מכאן דרשו: אדם שמקדש את עצמו מעט מקדשין אותו הרבה כמו שלמדנו לעיל: הבא ליטהר מסייעין אותו. ["והתקדשתם"
- מעט "והייתם קדושים" - הרבה. רש"י].
אדם שמקדש את עצמו מלמטה בעצמו. מקדשין אותו המלאכים הקדושים מלמעלה ריטב"א].
אדם שמקדש את עצמו בעולם הזה, מקדשין אותו לעולם הבא.
הדרן עלך אמר להם הממונה