אור ברסלב
חברותא על יומא פרק שלישי - אמר להם הממונה › דף לה.

חברותא על יומא· הרב יעקב שולביץ

פרק שלישי - אמר להם הממונה · דף לה.

דף לד:

גמרא:

שנינו במשנה: הביאוהו לבית הפרוה.

ומפרשינן: מאי פרוה?

אמר רב יוסף פרוה היינו אמגושא מכשף. שמכשף בנה לשכה זו, ונקראה על שמו. (1) שנינו במשנה: פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם.

והוינן בה: מאי שנא במה שונה [עדיף] סדין של בוץ מסדינים אחרים?

אמר רב כהנא: כדי שיכיר [שיהיה לו היכר] ויזכור שעבודת היום בבגדי בוץ, ולא בבגדי זהב שרגיל ללבשם כל יום.

שנינו במשנה: וחכמים אומרים: בשחר היה לובש [בגדי פשתן ממדינת] פלוסין (2) של שמונה עשר מנה. ובין הערבים [הנדויין] של שנים עשר מנה. [סך] הכל שלשים מנה.

ומקשינן: וכי התנא - מניינא אתא לאשמועינן!? וכי את החשבון ששמונה עשר ועוד שנים עשר הרי הם שלושים, את זה בא התנא להשמיענו?! וכי איננו יכולים לעשות בעצמנו את החשבון הזה?!

ומתרצינן: הא קמשמע לן, דבר זה בא להשמיענו: שלא הקפידו חכמים שיהיו בגדי השחר שווים שמונה עשר מנה בדיוק. וכן בגדי בין הערבים שנים עשר מנה בדיוק. אלא הקפידו דבציר מהני לא נעביד, שפחות משלושים מנה בסך הכל, לא יעשה.

ומשמע, הא אי בציר מהני, אם פחת בשווי בגדי השחר משמונה עשר מנה, וטפי אהני, והוסיף על אלו של בין הערבים יותר משנים עשר מנה - לית לן בה! אין אנחנו מקפידים בדבר, כיון שבסך הכל שווי הבגדים הוא שלשים מנה [ובלבד שיהיו בגדי השחר שוים יותר מבגדי בין הערביים. רא"ש. מאירי (3)].

על כל פנים, מבואר בדברי המשנה, דכולי עלמא [רבי מאיר וחכמים] מודים בדבר זה, מיהת, לפחות, דבגדי השחר עדיפי מעולים משל בין הערביים.

והוינן בה: מנא לן, מנין לנו דבר זה? אמר רב הונא בריה דרב עילאי: אמר קרא [ויקרא טז ד] בענין לבישת בגדי הלבן בשחר: "כתונת בד קדש ילבש. ומכנסי בד יהיו על בשרו, ובאבנט בד יחגר, ובמצנפת בד יצנף".

למה הוזכר בפסוק ארבע פעמים "בד"? לומר לך, שבגדי שחרית יהיו מבד מובחר שבבד [כלומר, מובחר יותר משל בין הערביים]. (4)

תוכן העניינים

חברותא על יומא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה