אור ברסלב

חבצלת השרון מהדורא תנינא· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד

סימן כא

סימן כ

ב"ה לעזין.

שלום אשיב לכבוד ידידי הרב הה"ג המהולל מוכתר במעלות מו"ה פרץ נ"י בק' אנטווערפען.

מכתבו לנכון הגיעני ונהניתי ממה שהעתיק לי דברי הגה"ק הדעת קדושים כי ספרו אינו פה תח"י וראיתי שלא נשתבשתי במה שכתבתי במכתבי הראשון שאין זכר לד"ז בראשונים ששחיטה צריכה להיות בימין דוקא שמי לנו גדול מהגה"ק בעל דע"ק ועדותו נאמנה שלא מצא זכר לזה בראשונים ואחרונים וגם בסה"ת אין זכר לזה כלל משחיטה בשמאל וא"א לפרש כלל דברי הסה"ת באופן אחר דהרי מביא רק דברי הש"ס דהפילה הוא כשירה ואי' מרומז בש"ס שחיטה בשמאל ואם נאמר זה מצד הסברא בחוץ דשחיטה בשמאל הוי כלאחר יד כמו כתיבה הרי כבר כתבתי במכתבי הראשון לכת"ה שא"א לומר כן דהרי בשבת עצמה כתיבה בשמאל פטור והוצאה בשמאל חייב וא"כ מנ"ל לסה"ת לדמות שחיטה לכתיבה דילמא דמיא להוצאה והאמת יורה דרכו דהסה"ת לא איירי כלל משחיטה בשמאל רק כלפי שכתב בראשונה דא"א לומר דכתיבה בשמאל כשר בסתו"מ ויהי' פטור עלי' בשבת ע"ז הביא דבשחיטה אינו כן דהרי הפיל סכין ושחט כשירה ואין לך כלאחר יד יותר מהפיל סכין ושחט דאין דרך שחיטה כלל בכך דהדרך לאחוז בסכין ולשחוט ואפ"ה השחיטה כשירה ומ"מ בשבת אם שחט כלאחר יד פטור וז"ב מאד בלי שום ספק ואף שהביא בשם ס' דע"ת להגאון מברעזאן להיפך אין זה מכריע אצלי כלל ולפום ריהטי' כ"כ והאמת אהוב ביותר ואמנם אף לדעת כת"ה דפירש דגם בשמאל הוי כלאחר יד ורוצה להוכיח מזה דרק בדיעבד כשר ולא לכתחילה מדקתני הפיל בדיעבד וצ"ל לפי"ז דמצוה לכתחילה לשחוט כדרכה אלא דבדיעבד כשר גם כלאחר יד וז"א כמ"ש בתוס' בנדה (ד' ס"ו ב') ד"ה כל דמשו"ה לא בעינן ביאת מים לכתחילה בביה"ס וז"ל דאין סברא גבי טבילה שלא הקפידה תורה אלא שיטהר האדם ואין לומר דלכתחילה ליבעי כיון דבדיעבד טהור לכתחילה נמי לא בעי ותעלה לו טבילה אבל בילה ומקרא ביכורים מצוה נינהו הלכך ליעבד עכ"ל התוס' ודבריהם קילורין לעינים וא"כ ה"נ שחיטה דאין מצוה לשחוט רק אם רוצה לאכול השחיטה מטהר מידי נבילה כמו טבילת טמא אין שייך בזה לומר דלכתחילה בעינן שיעשה מצוה מן המובחר ומה שמצינו בהל' שחיטה כ"פ לכתחילה ודיעבד היינו רק היכא דשייך גזירה שמא יבוא לידי פסול שיפסול אף דיעבד אז לכתחילה גזרינן שלא יעשה כן דילמא יבוא לידי פסול ובדיעבד לא חיישינן לחששא כמו בשוחט בסכין שצידו אחד פגום בסי' ו' דלכתחילה חיישינן שמא ישחוט בצד הפגום וכן בסי' י"א לשחוט בלילה דלכתחילה חיישינן דילמא ישהה או ידרוס ובדיעבד לא חיישינן כמ"ש בש"ך שם סק"א משא"כ לענין שמאל דנאמר דלכתחילה בעינן שיעשה המצוה כנאות כדרך בנ"א ובדיעבד כשר ז"א לפי"ד תוס' הנ"ל בנדה כמש"ל והא דנקט הפיל סכין לשון דיעבד היינו דלכתחילה ודאי לא יעשה שום אדם כן להפיל סכין ולשחוט דהרי יוכל לבוא לידי פסידא דילמא לא ישחוט הרוב ויהי' מוכרח להטריף דכשאין אוחז הסכין בידו ושוחט אין בידו שיהא נשחט הרוב ומי שוטה לעשות כן לכתחילה ולכך נקיט לשון דיעבד שאם עשה כן ונמצא ששחט הרוב כשר אבל לענין שחיטה בשמאל שאם רואין שיכול לאמן ידו לשחוט כראוי לא שייך בזה לכתחילה ודיעבד. אך נאמנים עלינו דברי הגה"ק בעל דע"ק ודבריו אצלינו כנאמרו בסיני וכיון דהוא חושש לכתחילה לד' הז"ש דאסור לשחוט בשמאל ולא הכשיר רק לצורך אנן מה נעני אבתרי' וצ"ל שיש בזה ג"כ חשש פסול דדילמא כיון שיד שמאל היא יד כהה וכבידה לעשות בה מלאכה חיישינן דילמא יבוא לידי דרסה ולא ירגיש כלל ואף שהכשיר לצורך פשיטא דלא מקרי צורך מה שירוויח השוחט או הרב כמה אגורות שיהי' הבע"ב יראי ד' ומדקדקים במצוות מוכרחים לסבול מזה ולאכול משוחט שלכתחילה אסור לשחוט ולא מקרי צורך אלא בערב שבת וכדומה שצריך לבשר ואין שם שום שוחט אחר וז"ב מאד:

ומה שפלפל כת"ה בזה דלמה התירו שחיטת ק"צ בשבת והרי יכול לשחוט בשמאל שפטור בשבת כפי פירושו בסה"ת וכן למה התירו לשחוט לצורך חולה שיב"ס והרי יכול לשחוט בשמאל והנה אף לפימש"ל דשחיטה בשמאל לא הוי כלאחר יד וחייב בשבת מ"מ תקשה הא יכול לשחוט כלאחר יד באופן אחר דהשחיטה כשירה ובשבת פטור כמ"ש בסה"ת הנ"ל:

ונלפע"ד ליישב זה דלכאורה קשה אמאי יופטר כה"ג בשבת והא בשבת מלאכת מחשבת אסרה תורה וכיון דיש לו איוה צורך לשחוט בשבת ואינו יכול מחמת איסור שבת ועושה בכוונה כלאחר יד כדי שינצל מאיסור שבת אין לך מלאכת מחשבת יותר מזו ואין לומר דבטלה דעתו אצל כ"א דז"א דכל אדם שיש לו איזה צורך לשחוט בשבת כמו בשחיטת קרבנות או לצורך חולה יעשו כן לפי"ד כת"ה וכמ"ש התוס' לענין אנשי הוצל עיין תוס' שבת (צ"ב ע"ב) ד"ה ואת"ל ודוק. וכעין ס' הר"ן הובא בטו"ז ה' יוה"כ דאף דבשבת בעלמא אם יוצא במנעל של גמי או של שעם הוי שלא כדרך לבישה מ"מ ביוה"כ דאסור לנעול רק של גמי הוי זה דרך לבישה עיי"ש וא"כ ה"נ יהי' חייב בשבת אף אם ישחוט כלאחר יד אך צ"ל דז"א דא"א כלל לחייבו בשבת כה"ג דאם נאמר דחייב כה"ג ואינו ניצל בזה מחויב שבת א"כ בחנם הוא עושה כלאחר יד שלא כדרך מלאכה דאין לומר שמלאכה חשובה אצלו לעשות כן שינצל מאיסור שבת דהרי אתה רוצה לומר דבאמת אינו ניצל וחייב עלי' בשבת וא"כ שוב אינו חשוב אצלו לעשות שלא כדרכו וממילא פטור משום דהוי כלאחר יד ואין לומר דעכשיו שאתה אומר שהוא פטור א"כ שוב הוי מלאכת מחשבת וצריך להיות הדין שיהא חייב מ"מ ה"ז דומה לד' התוס' בפסחים (דכ"ו) לענין עלה עלי' זכר דכשאתה אומר כך צריך להיות כך וכשאתה אומר כך צריך להיות להיפך אזלינן לחומרא והיינו כיון דיש לפנינו שני צדדים בדאורייתא אזלינן לחומרא אמנם לענין חיוב מיתה או חיוב קרבן אזלינן לקולא דס"נ להקל ומס' אין מביאין קרבן משום חולין בעזרה ה"נ לענין שבת א"א לחייבו מיתה במזיד או קרבן בשוגג דהרי אם תאמר שהוא חייב צ"ל פטור וכמש"ל וא"כ ממילא מיושב קושית כת"ה דמאי אמרת דישחוט הקרבן בשבת כלאחר יד וכן לצורך חולה כדי שינצל מאיסור שבת והיינו משום דכל שאפשר לעשות בהיתר אין עושין באיסור דז"א כלל דהרי אדרבא עכשיו שאין הב"ד יכולין לחייבו מיתה או קרבן בכה"ג ומוכרחין אנו לפטור אותו מטעם שכתבתי לעיל א"כ אדרבא כלפי שמיא גליא דעושה איסור דכיון דניצל בזה ממיתה או מקרבן מלאכה חשובה היא אצלו שעושה כלאחר יד והוי מלאכת מחשבת וא"כ לא יעשה בהיתר כלל דאף דאין הב"ד יכולין לחייבו מ"מ אדרבא בזה כלפי שמיא גליא דעושה איסור וא"כ טוב יותר שנעשה המצוה כהלכתה וישחוט בשבת או לצורך חולה כדרכו כיון דגם אם ישחוט כלאחר יד יעשה איסור בשבת ואין זה קרוי יכול לעשות בהיתר ודו"ק היטב בזה כי היא עצה עמוקה בעזהי"ת:

ואשר דחה כת"ה דברי הגאון מברעזאן משום דכיון דחייב משום נ"נ ואף אם מנבל מ"מ משום נ"נ איכא וא"כ גם בשמאל חייב משום נ"נ אין בזה כדי דחי' דבכל הל"ט מלאכות אם עושה אותן כלאחר יד פטור בשבת ואף אם הורג בהמה בשבת אם הרגה כלאחר יד שלא כדרך בנ"א פטור וגם לא על הרב הנ"ל תלונתו דהרי מפורש כן בסה"ח הנ"ל דשוחט כלאחר יד בשבת פטור עיי"ש. הדרן להנ"ל דודאי צריכין אנו לחוש לדברי הדע"ק ואין להעמיד לכתחילה שו"ב ששוחט בשמאל לשחוט כן בקביעות:

ידידוש"ת

תוכן העניינים

חבצלת השרון מהדורא תנינא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה