חבצלת השרון מהדורא תנינא· רבי דוד מנחם מאניש באב"ד
סימן יט
בה א' פנחס תרצ"ה לעזין.
שלום אשיב לכבוד ידידי הרב הה״ג החסיד מוכתר במעלות ובמדות כש"מ מו"ה פרץ לאססער בי"י באנטווערפען.
מכתבו במועדו הגיעני ויען כי שאל בדבר הלכה למעשה ולא הראה מקומו של ד"ז ואנכי בעניי לא זכרתי מקור לד"ז וספרי הראשונים וספרי האחרונים אינם תח"י פה וכתבתי למונטרה להישיבה שכשיתרחש להם איזה נוסע ישלחו לי ש"ע יו"ד עם אחרונים ונתאחר הדבר עד שבוע העברה שהביאו לי משם ש"ע יו"ד עם פ"ת וגם שם לא מצאתי מאומה מזה משחיטה בשמאל ואם נאמר מהמנהג שלא ראינו שוחט בשמאל כל כה"ג דלא שכיח וודאי דלא ראינו ראי' עיין ש"ך חו"מ סי' ל"ז ובודאי ראה כ"ת זה באיזה מקום, וא"א לי לחפש שאין לי פה שום ספרים כאלו כלל ובמעשה שנשאל עלי' הלא לא הרחיק עדותו שיוכל כ"ת לשאול במקום שלמד שם אם כנים הדברים שעושים שם כן לכתחילה והעיקר תלוי בראות עיני הדיין שיעמידוהו בפני שוחטים מובהקים ובקיאים ואם יאמרו שהרגיל ידו לשחוט כהוגן ולהעמיד הסכין יפה ומרגיש בהולכת ידו בפגימה דקה מהדקה ככל השוחטים לא אדע מקום לאסור ואם יש לכ"ת איזו מראה מקום לזה יאבה להודיעני ואם אין ראי' לדבר זכר לדבר מד' התוס' זבחים (כ"ד ע"ב) ד"ה והרי שהקשו לר"ת דגרם מלק בשמאל הא מליקה מכמשפט חטאת בהמה נפקא דאינו אלא בידו הימנית ותירצו דמליקה שהיא כנגד שחיטה לא נפקא והיינו עפ"י דבריהם לקמן בדס"ה ע"א ד"ה עוף דלא ילפינן מהקישא דחטאת למנחה להצריך כהן במליקה דמסתבר דלא הוי מליקה עבודה יותר משחיטה וא"כ מוכח דפשיטא להו דשחיטה כשירה בשמאל אף בקדשים כ"ש בחולין:
וע"ד תירוצו על קושית הטו"ז באה"ע סי' כ"ז על הרמ"א דהבעל אינו נאמן לומר שלא הבין שהוא לשון קידושין מ"ש הבעל מהאשה דנאמנת ותירץ כ"ת עפ"י דברי האבני מלואים הא הוי קידושין בלא עדים דהא העדים אינם יודעים אם הבינה שהוא לשון קידושין ותי' דמצד האשה לא בעינן עדים דהיא רק מפקרת עצמה לגבי בעלה ואין הקידושין מצידה וא"כ בבעל אם נאמר שיוכל לומר שלא הבין הוי מקדש בל"ע דהעדים אינם יודעים אם הבין עכת"ד כת"ה ולא אדע מה הועיל בתירוצו דא"כ קושית הט"ז יותר חזקה דכיון דתלוי בהבנתו אף אם יאמר דהבין לא הועיל דהא העדים לא ידעו מזה ואם נאמר דא"כ קידושין האיך משכח"ל ז"א דד"ז הוא רק בלשונות המסופקים אבל בלשון שאינו מסופק לכ"ע. אינם נאמנים לומר שלא הבינו וא"כ קושית הט"ז חזקה על הרמ"א דאמאי גרע הבעל יותר מהאשה. וגוף דברי הא"מ אינם מובנים לי דהנה ד"ז פשוט בש"ע דאם העדים קרובים להאיש או להאשה בקורבא דאורייתא א"צ גט כלל ול"ד הא"מ מאי איכפת לך אם הם קרובים להאשה ולא להבעל הא מצד האשה א"צ עדות כלל וסגי בהודאתה ולהבעל הם כשרים להעיד ואין לומר דהא עתה ע"י הקידושין נעשו קרובים גם להבעל ע"י בעל כאשתו ז"א דהא ע״י קידושין נעשו רק אירוסין ומבואר בחו"מ סי' ל"ג ס"ט ובסמ"ע שם סקי"ז דהבעל עם קרובי הארוסה אינם נפסלים זל"ז לדעת הרא"ש אף לכתחלה ולהרמב"ם עכ"פ דיעבד ובכאן אין שום זכר לדבר להצריך אף גט לחומרא בקרובים דאורייתא להאשה וגם קושיתו של הא"מ לפי"ד לק"מ דקושיתו בע"כ בנוי' עפי"ד מהר"ם שהביא הב"ש בס' קרוב לו ס' קרוב לה דאם להעדים ג"כ ספק הוי מקדש בל"ע וה"נ כיון דלהעדים ספק אם הבינה הוי מקדש בל"ע ואמנם זכורני שבקהלת יעקב הסביר דברי הג"א הנ"ל דהוי כמו חצי דבר כיון דאין מעידין רק על ס' קידושין וא"כ לפי"ד התוס' (ע' ע"ב) ד"ה למעוטי דכל שאין יכולין לראות אז יותר ל"ה חצי דבר א"כ בשלמא בס' קרוב לו הי' יכולין לראות יותר אם הי' מדקדקין והוי חצי דבר אבל בספק בלשון הקידושין דאינם יכולים לידע מחשבות אם הבינה לשון הקידושין ל"ה חצי דבר וכן לפירוש הרב האלפסי שם דאם מועיל עדותן קצת ל"ה חצי דבר והכא הרי מועיל עדותן לענין כסף הקידושין שמעידין שקיבלה ואם לא הבינה לשון הקידושין ואין רצונה להחקדש צריכה להחזיר כסף הקידושין משא"כ בס' קרוב לה אין מעידין כלל אם בא הכסף קידושין לידה ואין מועיל עדותן כלל לכך הוי חצי דבר:
וקושית הט"ז הנ"ל נ"ל לתרץ בפשיטות דלכאורה צריך להבין אמאי נאמנת האשה לומר שלא הבינה כיון דנולד ספק עפ"י העדים שראו ס' קידושין מאי מהני נאמנותה לגבי עלמא הא הוי דבשב"ע ואין דבשב"ע פחות מב' וחזקת פנוי' שלה כבר איתרע ע"י העדים שראו ס' קידושין כמ"ש תוס' כתובות (כ"ג א') ד"ה למעוטי לענין ס' קרוב לה ואף שהיא אומרת ברי לי דמהני בס' כמו תרי ותרי שם בכתובות (כ"ד ע"ב) היינו דוקא בניסת לא' מעידי' דגם הוא אומר ברי לי דאל"כ הוא גופי' באשם תלוי קאי ולא מהני נאמנותה לגבי הבעל אך צ"ל דכ"ז בספק שאחר הקידושין כמו שנים אומרים מת וכו' אמנם בספק בקידושין גופה על תחילת הקידושין דלדידה באומרת ברי לי אינם חלים הקידושין אצלה כלל ואם תלך למקום שאין יודעים מהספק קידושין תהי' מותרת להנשא עפ"י הדין כיון דלדידה ליכא קידושין וא"כ אין חלים הקידושין גם לגבי עלמא דאין קידושין לחצאין כמ"ש הפנ"י בקידושין (דס"ה ע"ב) דמה"ט לא מהני הודאתם לענין קידושין אף דלדידהו מהימני משום הודאת בע"ד כמו בממון מ"מ כיון דלעלמא לא מהימני ואין חלין הקידושין לגבי עלמא אמרינן אין קידושין לחצאין וגם לגבי דידהו לא חלין הקידושין עיי"ש והכא הוא להיפך כיון דלגבי דידה לא חלו הקידושין כיון דאומרת ברי לי גם לגבי עלמא לא חלו הקידושין דאין קידושין לחצאין ולכך שפיר היא נאמנת לומר שלא הבינה אמנם אם הבעל אומר שלא הבין דהקידושין חלין אצלה וגם לכולא עלמא דאין יודעין אם הבין אסורה עליהם עפ"י העדים ולענין הבעל אין נ"מ בקידושין דהא לא מיתסר מידי ע"י הקידושין דמותר לישא אחרת ול"ש אין קידושין לחצאין רק כלפי אשה שתיאסר לעלמא ע"י הקידושין משום א"א ומשו"ה בעינן דיחלו איסור הקידושין עלי' ועל כל העולם כמ"ש הפנ"י שם משא"כ המקדש דאין הקידושין אוסרין אותו כלל ל"ש אין קידושין לחצאין וא"כ כיון דעפ"י העדים נעשה ספק קידושין אין הבעל נאמן לומר שלא הבין דאין דבשב"ע פחות משנים כנ"ל לתרץ קושית הטורי זהב בפשיטות:
והנה מוכרח אנכי לקצר כי חום ימי הקיץ גרם לי שנחלש כחי קצת וגם בגוף מחלתי שכבר קויתי שאוכל לנסוע בימים אלו לביתי ובעוה"ר עדיין לא נתרפאתי לגמרי השית"ב יחוס וירחם וישלח לי מהרה רפו"ש וכ"ז גרס גם לאיחור תשובתי עד כה ואתו הסליחה כ"ד דוש"ת באה"ר.