חבלים בנעימים חלק א· רבי יהודה לייב גרויברט
השמטות ותקונים
בכללים סוגיא א' אות א' ד"ה וע"כ צ"ל. יש להוסיף דאי מתה באמצע לידה הו"ל יוצא דופן דאי אפשר להולד לצאת לאויר העולם חי אלא ע"י קריעה כמ"ש רש"י או אפי' יצא מעצמו מ"מ כיון שהאם לא גמרה פעולת הלידה מקרי נמי יוצא דופן. משא"כ אי מתה בגמר לידה והולד נולד כדרכו אינו יוצא דופן ונתמעט רק מתחת אמו:
שם סוגיא מ"ב אות ב'. עיי"ש מ"ש מהלל ולק"מ דאמירת הלל בשעת עשיית הפסח או בשעת אכילתו הוי מצוה שעל גופו כיון דהוי ביחד עם הפסח ושפיר בעי קרא:
שם סוגיא מ"ו אות ב' עיי"ש מ"ש ליישב בשם רדב"ז. ובתי' מיושב מה דקשה שם למה אם לא אתמחי קמיע לא מהני מ"ש מכל ספק נפשות שדוחה את השבת. ודוחק לומר דבאמת בחולה שיש בו סכנה מותר לצאת אפי' בקמיע שאינו מן המומחה ומתני' דנקיט לאיסור משום דקאי אפי' לחולה שאין בו סכנה דמ"מ הו"ל לפרש וכן באו"ח סי' ש"א סכ"ה סתמא תני דאסור לצאת בקמיע שאינו מן המומחה. ולתי' רדב"ז י"ל כיון דכל ההיתר משום דדרך העולם לצאת בו לרה"ר ובקמיע שאיני ממומחה י"ל שאין דרך העולם בכך. ויש עוד לעיין בזה:
שם סוגיא נ"ה אות ז'. ועי' רמב"ם פ"ב משבועות הי"ח דאם נשבע ואמרו לו אחרים חזיר בך וקבל מהם בתוך כדי דבור ואמר הן ה"ז מותר והראב"ד השיג עליו דאם הי' אחר כ"ד של השבועה אע"פ שתכ"ד של מחאת אחרים היא אינו יכול לחזור בו ועי' כ"מ ולח"מ ורמ"א יו"ד סי' ר"י ס"ג שדעתם כן ופירשי גם כוונת הרמב"ם כן:
שו"ת סי' ה' ד"ה הנה. וכן מצאתי בשו"ת אבקת רוכל סי' מ"ח שהביא משו"ת ה"ר יהודה אסקירא דהא דמהני שכירות משכירו ולקיטו היינו משום דדירת נכרי לא שמה דירה עיי"ש:
שם סי' ו' (דף פר ע"א) ד"ה ומ"ש כבודו. עיי"ש מ"ש דחצי המצוה אינה מצוה כלל. ואין סתירה לזה משבת (קלג ע"ב) מתקיף לה ר"פ אומן לימא להו אנא עבדי פלגא דמצוה אתון עבדיתו פלגא דמצוה. דשא"ה דהמצוה יכולה להעשות ע"י שנים דס"ס התינוק נימול משא"כ הכא במצוה שתלוי רק בו כמצה ותפילין וכדומה ודאי דאם עשה מחציתה לא עשה כלום:
שם באותו סי' (פד ע"ב) ד"ה הרמב"ם. ופשיטא דאין קו' מערובין (ק ע"א) דר"א אמר ינתנו במתן ד' ולא נפסל. דהא לר"א אין שם בל תוסיף כלל כמ"ש לא אמרו אלא כשהוא בעצמו: