חבל יוסף (חוקי העזרה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן קלג
ס"א. בהגה שימסור לה הגט בפני שניהם ביחד עב"ש מה שהאריך מדברי הב"י בחו"מ ס"ל והנה לענין שצריך שני עדים שיראו ביחד הסכימו כל האחרונים דזה ודאי דגט דמי לקידושין אמנם לעיקר הדין כגון שראו שנים משני מקומות חלוקין שנמסר גט לפני שני עדים. אי מהני בעדות אשות עדות מיוחדת. משמע שכולן מסכימים לדברי הב"י דהירו' מסתפק בזה ומשמעות הש"ס דילן בסוגי' דעדי כתובה בגט מהני לריב"ק. והכי פסקינן לעיל סי"א בפשי' לאסור בזה בעדי כיעור. ולולי שאינו כדאי אדרבה גם ש"ס דילן מסתפק לי' בדירושלמי הנ"ל. ובזה א"ש מה שהוביא הב"י דהקשה הסמ"ג אר"א שם דאמר ה"נ מסתברא ואי בעדי כתיבה הא דקיי"ל דאין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד. והקשה דהא פסקינן בסנהדרין כריב"ק. וכן הקשה הרשב"א בחידושיו ע"ש. ולפי"ז א"ש דאדרבה ר"א ס"ל כהירו' דעדי אשות כד"נ דמי ואפי' ריב"ק מודה דאפי' עדות מיוחדת פסול ודחי דילמא כריב"ק והיינו כדהירו' שאמר או יבא כהדא דריב"ק פירש דדילמא לריב"ק כשר ודילמא בעלמא אמר וספיקא הוא. וע' נוב"י סע"ב שהאריך להכריע דמהני בעדות אשה עדות מיוחדת. דהא כ' התו' במכות דמשו"ה לא מדמינן ד"מ לד"נ בע"מ משום דע"א מהני בממון לשבועה. וא"כ הא ה"נ מהני בעדות אשה בסוטה לאחר קינוי וסתירה. ואין זה מוכרח כלל לענ"ד. דרגלים לדבר שאני ואפשר דגם לד"נ מהני בכה"ג. גם מש"כ מהא דמקשה הירו' לב"ש דלא יגרש את אשתו אלא א"כ מצא ערות דבר דלמ"ל לאו במחזיר גרושתו ת"ל דהיא סוטה והרי בדב"ש לענין לגרש את אשתו דטעמיי' דיליף דבר דבר מממון הרי מהני ודאי עדות מיוחדת כמו בממון. ואי לסוטה לאסור על בעלה ל"מ ע"מ לק"מ ע"ש. ואני מתפלא מאוד על דבריו דאם כסברתו דכיון דיליף מממון ודאי מהני ע"מ. פשוט דמהני בעדות אשה עדות מיוחדת דכל איסורי ערוה דבעי שני עדים מבואר בהדיא בריש סוטה (ד"ג) ובקידושין ס"ה דמהאי קרא הוא דילפינן ואינו צריך לפלפולו מהירו'. אבל באמת אף דבלא קרא לא הוה עדיפא משאר איסורין דמהני ע"א. אבל כיון דילפינן דצריך עדות תו ס"ל להירושלמי דודאי לד"נ דמי, דהא ד"נ הוא. ופשוט דאין להתיר בגט אשה ע"פ ע"מ וכ"נ לדינא: