אור ברסלב

חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר

סימן רצח

סימן רצז

ס"א והאידנא משי מצוי בינינו ואין בו משום מראית העין בפ"ת בשם תפ"י מקשה דכל דבר שנאסר במנין צריך מנין אחר להתירו ואפי' בטל הטעם ונדחקו ליישב ואולי לא ראה דברי הר"ש שם דכ' בפירוש דשיראים דמתני' שם אינן שיראים המצוים בינינו דהנהו דידן לא הי' ביניהם כלל וכן נוטה לשון הרא"ש ומיני שיראים אלו כו' משמע דהיינו דאותן שבזמנינו הם שיראים אחרים וא"כ הנהו דידן לא נאסרו כלל וכיון דיש טעם לחלק פשיטא דאין לאסור כלל:

ס"ב רחל בת עז צמרה אסור עם פשתן משום מה"ע. הגר"א כ' דמשמעות הש"ס דאינו לוקה אבל איסורא דאו' איכא ולכאורה יש ראי' נכונה לד"ק דהנה בש"מ בגליון הנדפס מחדש מקשה שם דהא בנגעים שם דילפינן דאינו מטמא מהיקש דצמר לפשתן דלא נשתנה ממעיט ג"כ במסכת נגעים פ"י דגם צבוע אינו מטמא דחשוב נשתנה וא"כ ה"נ בכלאים דילפינן מהאי הקישא לרחל בת עז ה"נ נימא דצמר צבוע אין בו משום כלאים (פירוש וזה ודאי א"א דהא איצטריך סמוכים להתיר תכלת בציצית) ע"ש שכ' לתרץ בדוחק דבנגעים איכא יתורא אבל לשי' הגר"א דאיסורא דאורייתא איכא אפי' בנשתנה. וא"כ א"ש דגם צבוע שפיר הוה נשתנה ומ"מ איצטריך קרא בכלאים בציצית כיון דאפי' נשתנה איכא איסורא דאו'. ומ"מ יש להקשות דא"כ היכי ילפינן מכלאים בציצית עשה דוחה ל"ת ללאו שיש בו מלקות כיון דהכא ליכא מלקות. אבל לענ"ד עפ"מ שכ' התו' בע"ז מ"ו גבי בעיא דהמשתחווה לקמת חיטין סלתן מהו למנחות אף שנשתנו וכ' דמשמע דדווקא לסולת ולוולד מיבעי אי מהני שינוי. אבל על האם ל"מ שינוי ובגזלן מהני שנוי גם להאם ותי' דקדשים שאני ע"ש. הרי אע"ג דבתרויי' מהני שינוי אינן דומין וה"נ אע"ג דגבי כלאים איכא קרא בהדיא דצביעה ל"ח שינוי גבי נגעים שפיר ממעטינן גם שינוי דצביעה. וע' תו' ר"פ הגוזל קמא ד"ה ר"ש בן יהוד' דכ' דאע"ג דבטוואו מודה דהוה שינוי מ"מ בצביעה ס"ל כיון דאינו בגוף הדבר לא הוה שינוי ע"ש וכמש"כ. ולפ"ז אדרבה יש סעד לשי' הרמב"ם דבנשתנה ליכא איסורא כלל. ומשו"ה יש ללמוד מהא דסמוכים דתכלת לעשה דוחה ל"ת וגם דל"מ שינוי דצביעה. וסברא דבנשתנה הוא איסור דאוריי' ואינו לוקה לא ס"ל כלל אלא אי איתמעיט לגמרי איתמעיט וא"ש. אבל לשי' הגר"א דס"ל דאינו לוקה אבל איסורא דאורייתא איכא. וא"כ שפיר איצטריך סמוכים להתיר. ותיקשה כמש"כ דאין ללמוד מכאן לעשה דוחה לאו גמור שיש בו מלקות. שוב ראיתי בר"ש רפ"ח דכלאים דהביא ירושלמי דאמר בהדיא דאיכא הכא תרתי כללי דלא דמיין דבכלאים צביעה אסור. ובנגעים טהור. ומשני דשאני נגעים דכתיב צמר צמר שני פעמים ע"ש ולק"מ מכאן ודו"ק:

תוכן העניינים

חבל יוסף (חדרי דעה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה