חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן רצ
ס"א תפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקלה. לכאורה נראה דאיסור זה מדרבנן ואע"ג דבמנחות צ"ט יליף לה מקרא דויקם משה את המשכן משמע דלא הוה אלא אסמכתא ועפמ"ג או"ח סמ"ב. ונראה לפ"ז דכ"ז אינו אלא כשיכול למצוא מזוזה אחרת לפתחו אבל כשאין לו מזוזה אחרת ודאי לא החמירו לבטל מצות עשה דמזוזה. ועוד דאפי' הוה דאוריי' וא"כ י"ל דהוה בכלל ל"ת דמוחק את השם ונותץ אבני מזבח מ"מ הא אימת הוה ההורדה בשעת שקובעה על המזוזה. דבמה שחותך את הפרשיות דשמע והי' אין זה הורדה דהא יכול ליתנם בשל ראש. דצריך לחתוך. אלא בשעת הקביעות במזוזה הוא מורידה א"כ בשעה מקיים העשה. והרי עשה דוחה ל"ת בכל התורה. ולא עוד דכיון דהדין הוא שידחה אין כאן ל"ת כלל דהא אין האיסור דלא תעשון כן לה' אלא בעושה דרך השחתה אבל בעושה לצורך אין כאן שום איסור כדקיי"ל במזבח. ואע"ג דבשבת קל"ג אמרי' דאע"ג דס"ל לר"א דכל מכשירי מצוה כגון לולב סוכה ושופר דוחה את השבת. מודה דאם עשה מזוזה לפתחו וצייץ טליתו חייב דבידו להפקירן. לא שייך לומר גם כאן דאינו דוחה את הל"ת דבידו להפקיר. דפשוט דלא שייך אלא התם גבי איסור שבת דמן הדין אין עשה דוחה ל"ת שבכרת. אלא דס"ל שגזיה"כ דהני דוחין. אמרינן דאין למידין מהן מזוזה וציצית דקילי דבידו להפקיר. אבל לדחות לאו בעלמא לא שייך סברא זו דבידו להפקיר דאל"כ היכי דחי כלאים בציצית והטעם הוא פשוט דאם יפקיר הוה עיקור מצוה. וכמו דאמרינן גבי חליצה במקום יבום וז"ב. ומ"מ צ"ע למעשה דאפשר דאיסור קדושת השם חמיר ולא דחי לי' עשה וצע"ג:
שם בהגה אבל אפשר לתקנה בענין אחר לא יחתוך הגליונות הגר"א כ' ראי' מהא דאמר בספ"ק דב"ב דלא איתרמי לי' ס"ת ארכו כהקיפו. ואי איתא הי' יכול לעשות גליונות גדולות ואח"כ יחתוך למדת ההיקף ע"ש. ולא זכיתי לירד לסוף ד"ק דהרי המג"א הביא בסשל"ד סקכ"ד בשם האגודה במ"ס דהמחתך בגליונות בחדשות מותר ובישינות אסור וא"כ למה יהי' אסור שם בחדשות. ועכ"פ הרי תנאי מועיל בגליונות דלא הוה אלא כתשמיש קדושה ועכ"פ שם לצורך הס"ת גופא ודאי אין שום חשש. וע"כ דגם זה טורח גדול שם ולא איתרמי לי' ע"ש ואין משם ראי' כלל. אבל באמת הרב כאן דקאי בישינות. הוא פשוט דזה אסור דע"כ לא מיבעי לן בשבת פרק כ"כ אלא להצילן מפני הדליקה בשבת. אבל פשי' דיש בהם קדושה ואסור לחותכן ולהורידן מן קדושתן וכ"כ שם הר"ן בפירוש וז"ב: