חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן רפא
ס"א וחייבים הציבור לקנותו מיד העכו"ם בכדי דמיו או יותר מעט עש"ס דמעלה בדמיו בכדי טרפעיק וכ' הרא"ש דזה לתפילין ובספרים לפי ערך ע"ש:
ס"ד בהגה וה"ה לגר תושב הנה במרדכי העתיק זה מלשון המ"ס אבל לכאורה כיון שכ' כבר המחבר דעבד ואשה פסולין מש"ס דילן בגיטין משום שאינם בקשירה א"כ כ"ש ג"ת. וא"כ הוא משנה שאי"צ. אמנם הרב לשי' בד"מ או"ח סל"ט דכ' דבאמת בתפילין ומזוזות אין להקפיד בג"ת והיינו שנמשך לטעם המרדכי דהוא משום שאינו מקדש בכתיבת השם שבמקרא דכי עם קדוש אתה לה' כו' וא"כ בהני דלית בהו האי קרא כשר. וכקושי' הש"ך בסק"ח. אבל כ"כ הש"ך דאין זה עיקר הטעם. ועכ"פ בג"ת ודאי פשוט דאינו בקשירה וכבר השיגוהו שם כל האחרונים לדינא:
ש"ך סק"ט הביא דברי הב"ח בישוב קושי' דלמה הוצרך ר"א לשאול ס"ת ביד מי כיון שהאמינו לבסוף אפי' ביד הלוקחין משום מתוך כו' דכוונתו ביד מי הי' שמא הוא במתנה. וכ' דזה דוחק דהו"ל לשאול אם מתנה. וכ' בישוב זה דבאמת חשב ר"א שהוא מאנה ומשו"ה שאל ביד מי דבמתנה אי"נ כשהוא כבר ביד המקבל. ולענ"ד גם זה דוחק דלמה יחשוב ר"א על כתיבת כל הס"ת שהוא במתנה אבל נראה פשוט דלא שייך מתוך שאתה נאמן להפסיד שכרך אלא כשעדיין לא קבל שכרו או כשכבר קבל ויש בידו לשלם אבל אם כבר קבל השכר וכבר אין בידו ממה להשתלם ממנו פשוט דבזה ל"מ האי מתוך כיון דעכשיו לי"ל ותדע דהא כ' התו' בב"ב מ"ג גבי מפני שמעמידה בפני בע"ח דאי לי"ל ממה להשתלם לא חשבינן לי' נוגע בעדות בשביל מה שיתחייב כשיתעשר כיון דהשתא לי"ל וכיון דל"ח לי' נוגע לענין לפוסלו כ"ש דלא יתחשב בשביל זה מפסיד א"ע להאמינו בשביל המתוך גם על האחרים וז"פ, וא"כ לסוף דהיה הנאמנות בשביל מתוך לא הי' נאמן אלא בגוונא דהי' מעות השכר עדיין ביד הלוקח. או שהי' אפשר לגבות ממנו ובודאי שאל גם ע"ז והש"ס קיצר בזה דהוא פשי' אלא דהביא דשאל תחי' ביד מי דאם הוא בידו נאמן בכ"ג וז"ב: