אור ברסלב

חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר

סימן רסט

סימן רסח

ס"א ד"ת שהי' מותר לגר שישא אמו כו' אבל חכמים אסרו כו' הטור כ' דבן גר שהי' הורתו ולידתו בקדושה מותר אפי' בקרובות אמו הגיורת כגון אחותו מאמו שנולדה קודם שנתגיירה ואחות אמו והמחבר השמיטו שבב"י כ' דלא פשי' דעת ר"י להתיר ע"ש והנה רש"י בסנהדרין נ"ז כ' בהדיא דכ"ש הורתו ולידתו בקדושה אסור ע"ש ס"ב אבל אם הי' נשוי שאר עריות ונתגייר הוא ואשתו אין מפרישין כו' הנה הך שאר עריות ליכא אלא אחות אמו מן האם (דאשת אחיו מן האם לא שייך נשוי בגיות) דלכתחילה אסור ובדיעבד שרי. והך לישנא הוא לישנא דבריי' דפירש הש"ס לענין אשת אביו ולדידן דא"א שרי נקט לה לענין אחות אמו והנה לא מצאתי להמפרשים שפירשו טעם הרמב"ם בזה מאין הוציא חילוק זה. ולענ"ד דיצא לו כן מקושי' התו' דכ"ב דהקשו דמשמע שם דעריות משום שלא יאמרו ובפרק נושאין משמע דהוא משום איחלופי. ותי' דשמא יאמרו הוה בעריות שהי' אסור תחי' כשהי' ב"נ והם מצד האב דבשביל אחלופי ליכא דכו"ע ידעי דליכא אבות לעכו"ם אלא דאסור משום שלא יאמרו, ואיחלופי הוה בשאר האם דלא הוה אסירי תחילה. והנה הרמב"ם דפסק דבשאר האב ליכא בגר אפי' בהני דהוה אסור תחילה כגון אשת אביו, וכ' הה"מ דכן נראה דעת הרי"ף דלא הביא אלא הך דבני יודן אמתא כו' דמן האב כו"ע ל"פ דשרי. וס"ל דהך סוגי' לא סברה כהברייתא דשם ע"ש. ועכ"פ תיקשי דא"כ למה אמרה הסוגי' בדכ"ב לטעם דשלא יאמרו ע"כ פירש דבהני דאסור מעיקרא כגון אמו ואחותו מאמו דאיכא משום שלא יאמרו אסור אפי' בדיעבד ובאחות האם דלא הוה אסור לב"נ אלא דשייך משום. איחלופי בדיעבד שרי. וכן בבריי' שם לפ"מ דס"ל לתנאי דשם כר"א דאחות אמו ואחות אביו אסורין לב"נ לא חשיב יוציא אלא. בהני ובאחותו ודוק ס"ד שני אחים תאומים שהי' הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה חייבין משום א"א. הש"ך כ' דמשמע דוקא תאומים ע"ש ולא ידעתי מהו המשמעות הזה דשני אחין שיהי' הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה לא משכחת אלא בתאומים וצ"ע:

ס"ה הנושא גיורת ובתה כונס אחת ומגרש השני' בש"ס מבואר דאפי' הי' נשוי שתיהן תחילה אסור לישב עם שתיהן. ונראה הא דל"ה לס"ב דכ' דבעריות שלא היו אסורות עליו בגיותו שרי בדיעבד. דהתם דהאיסור משום קרובות והי' שייך זה גם תחילה אע"ג דלא היו אסורות לב"נ מ"מ אין עכשיו חידוש פריך האיסור לא החמירו. אבל כאן דאין איסור אלא בקידושין וכשהי' ב"נ הוה זנות בעלמא וליכא איסור באשה ובתה בזנות הרי האיסור מתחדש עכשיו בתחילה. והוה כנושא בתחילה בגירות ובזה ודאי גם בשם מוציאין וכמש"כ הש"ך סק"ג בשם העט"ז:

ס"ח נושא אדם גיורת ואם אמה עש"ך דכ' דצ"ל אם אם אמה. והוא פשוט דהא הכא תפסי בהו קדושין בתרוויי' כיון דאינו אלא מדרבנן. א"כ הוא ג"כ אשה ובת בתה והרי לא התיר אלא בת בת בתה וכן כ' הה"מ בשם הרמב"ן והרשב"א דאם חמותו אסור וא"כ הכא ע"כ אם אם אמה דהיא שני' ופשוט:

תוכן העניינים

חבל יוסף (חדרי דעה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה