חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן רו
ס"א שאני אוכל לך לבד כו' הקשה הגר"א דהא בברייתא תני דאסור. וכ' דאין לומר דבברייתא ס"ל דידים שאין מוכיחות הווין ידים. דהא בברייתא נמי תני לך דדייק מינה שמואל דלא הוה ידים ע"ש. ובאמת לפי הסוגיא משמע בהדיא דשמואל מוקי ברייתא כמ"ד הווין ידים וכ"ה בהדיא בהר"ן ד"ה אלא ה"ק ע"ש. ומה שהקשה דהא ברייתא נמי תני לך. משמעות הר"ן שם ד"ה א"ר דדווקא במתני' דתני חד אסור. אי ס"ל דהוה ידים הו"ל למתני מודרני ממך שאני אוכל והוה מפרשינן לי' בחד מילתא וכיון דבלא לך לא הוה עדיין מוכיח וכמש"כ שם הר"ן והוה שמעינן לי' דהוה ידים. וע"כ מדתני לך ש"מ דלא הוה ידים אבל שאני אוכל לחוד בלא מודרני ובלא לך. זה ודאי אפילו יד לא הוה כלל. וא"כ בברייתא דתני תרתי ע"כ הוצרך לשנות בדאמר לך. דאי ל"ה אפילו ידים שאינן מוכיחות לא הוה. ואפילו באמר לך לא מתסר אלא למ"ד דהוה ידים. אבל לדידן דלא הוי ידים לא מיתסר כלל וא"ש:
ס"ד כנדבת כשירים עלי או כו' ע' הגר"א ולכאורה דשי' הרמב"ם כשי' הר"ן והרא"ש דקרבן ממש קאמר וכשבהמה מונחת לפניו וצ"ע ס"ה וימש"א דנדר שאמר בלשון שבועה כו' מהני מדין ידות ער"ן ריש מכילתין דנדר שאמר בלשון שבועה כיון דפיו ולבו שוין לאסור נדר על עצמו כו' כ"נ להגי' דמוכח דזה הוה יד לנדר ונ"מ לענין ד"מ וכמה מילי שחלוק נדר מדין שבועה ודו"ק: