אור ברסלב

חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר

סימן קפא

סימן קפ

ס"ג אינו חייב אלא בתער ויש אוסרים במספרים כו' זה שי' התוס' בריש שבועות ובנזיר והוכחתם מסוגיא דנזיר דאמרינן בהדיא דלרבנן לא ילפינן תער במצורע מראשו ומשמע דהיינו לפי דהקפת הראש הוה אפי' בלא תער ע"ש. וע' שם במפרש סוף ע"א שכ' שם סוד"ה ר"א דלרבנן א"א למילף תער מראשו. דמוקמי לה בנזיר וסברי דבנזיר חייב בכל המעבירים ע"ש. ונראה שכן הי' גרסתו בגמרא. ואפשר דמפרש כן גם לגירסא דידן. והיינו כדאמרינן שם בדנ"ח דמאן דסבר הקפת כל הראש שמה הקפה אוקי לה לראשו להקפת כל הראש. ולמ"ד לא שמה הקפה מוקי לה בנזיר ע"ש בתוס'. וה"נ ה"ק דמשמע חדא מתרתי או לנזיר או להקפת כל הראש. [ומה דקאמר תרתי פירושו חדא מתרתי] ואי להקפה ודאי הוה מוכח דמצורע בתער דבהקפת הראש הוה נמי ודאי דווקא תער. אבל הא י"ל דקאי לעשה דוחה ל"ת פי' לנזיר. ובנזיר ס"ל דאפי' בכל המעבירין ומשו"ה קאמר דתער במצורע לא ידעינן. ואין מכאן שום הוכחה דהקפת הראש אפי' במספרים. ולפום רהיטא ודאי משמע דהוה דווקא בתער כיון דמקשינן להו לא תקיף ולא תשחית לענין נשים ה"נ לענין תער. וכעין זה בסוף פרק קמא דקידושין גבי השמטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים. ה"נ במקום שאתה משמט כו' וכ"ה פשטות הסוגיא שם בדנ"ח ע"ש היטיב ס"ה בהגה וקטן מותר להיות ניקף מן העכומ"ז הנה זה ודאי דאסור לאביו לאמר לעכומ"ז להקיפו דקיי"ל דאמירה לעכומ"ז אסור בכל האיסורים וכיון דקיי"ל כר"ה דהמקיף את הקטן חייב ה"נ אסור לומר לעכומ"ז אלא דהכוונה דאין חיוב על אביו להפרישו מזה דבכל האיסורין קיי"ל דאביו ודאי חייב להפרישו לכו"ע כמבואר באו"ח סשמ"ג אבל באיסור דהקפה לא מיחייב דלא רמי מצות חינוך בקטן לענין איסור זה דהקפה וכמבואר בהדיא בסוגיא דלר"א דשרי מן התורה להקיף לקטן. ליכא בזה איסורא כלל אפי' לכתחילה. והא דליכא בזה דין חינוך כמו בכל האיסורים. נראה עפ"מ דמסקינן בריש חגיגה גבי קטן סומא דפטור מן הראי' אפי' שיכול להתרפאות מ"מ כיון דאי הוה גדול לא הוה חייב מדאוריי' גם מדרבנן ליכא עליו חיוב חינוך ע"ש. ונראה דה"נ כיון דקיי"ל בחו"מ סל"ה וכן בריש הלכות חליצה דנתמלא זקנו ודאי הוה גדול א"כ קטן ודאי אפי' אי הוה מצווה בכל המצות מ"מ לא שייך גבי' לא תשחית בפאת זקן ונראה דה"נ ליכא גבי' גם לא תקיף בפאת הראש. וכמו גבי נשים. ואע"ג דאפשר לחלק דקטן דאתי לכלל ל"ת דזקן ליכא לאקשויי. נראה דאין לחלק בזה. (ויתיישב לפי"ז היטיב קושי' התוס' בנזיר דמ"א דלרבנן לפי המסקנא מנ"ל דעשה דמצורע דוחה גם בנזיר דאיכא תרי לאוין ועשה לאו ועשה דנזיר ולאו דהקפה. די"ל דכיון דכבר' דוחה ל"ת דזקן. א"כ לאו דלא תקיף בראש ממילא כבר ליכא דכל דליכא ל"ת דזקן ליכא ל"ת דראש. וא"כ שפיר ליכא אלא איסור דנזיר וליכא תרי לאוין ע"ש]. וא"כ כיון דגוף איסור הקפה ליכא גבי' דקטן ואפי' הוה מצווה בכל המצות כגדול. לא הוה גבי' איסור זה דהקפה מדאוריי' א"כ גם חינוך דרבנן ליכא כלל והוא נכון. וזה נראה ג"כ בכוונת הר"ן בנדרים דל"ו גבי שה לבית אבות לאו דאוריי' דכ' דאע"ג דאסור להאכיל הפסח שלא למנויו הנ"מ גדולים דראוים להמנות אבל קטנים דאינן ראוין להמנות לית לן בה. ולכאורה אין דבריו מובנין דלמ"ל הא דלא אסרה תורה בקטנים דבל"ה ודאי ליכא איסורא על קטנים. ומצאתי ברש"ל בפסחים בר"פ האשה כ' דבדבריו מיושב קושי' התו' שם שהקשו דאי דאורייתא אין נימנין. א"כ מאכיל לי' לקטן איסור דאוריי' לכתחילה ע"ש. אבל אין דבריו מבוארין שם. וברור דכיון למש"כ דכיון דאפי' אי הוה גדול שנצטווה במצות. מ"מ לפי מה שהוא עתה שאינו ראוי להמנות ליכא עליו איסור שלא למנויו. וכיון דאפי' בגדול ליכא איסורא דאו' גבי קטן ליכא דין חינוך כנ"ל ודוק:

ס"ז עבדים חייבים בהקפת הראש לכאורה צ"ע לפי"ז בב"ק פ"ח דבעי למילף ק"ו דעבד פסול לעדות מאשה ופריך מה לאשה שכן אינה במילה וע"ש בתו' דדקדקו דלא שייך מילה באשה ולמה לא פריך בפשי' מהקפת הראש דנשים מותרות. וגם לא הוה מצי למדחי בזה קטן יוכיח כדדחי במילה. שוב ראיתי שכבר נתעורר בזה קצת הגרע"א בחידושיו למשניות סופ"ק דקדושין ע"ש: ונראה דבאמת הא תליא אי אמרינן דון מינה ומינה או אוקי באתרה. דבאמת למ"ד מינה ומינה א"כ כיון דחיוב מצות בעבד ילפינן מג"ש דלה לה מאשה. א"כ כיון דנשים מותרות בהקפה ה"נ עבדים. אבל למ"ד אוקי באתרה א"כ י"ל בפשי' דכיון דהא דנשים פטורות מלאו דהקפה משום דליתניהו בהשחתת זקן דזקן לא שייכא בנשים [ואפי' להך לישנא דסופ"ק דקידושין דהוא מקרא. מ"מ השתא דכתיב קרא ודאי אמרינן דהיינו דווקא בנשים לפי דלית להו זקן] אבל בעבדים דיש להם זקן כאיש אוקי באתרה וחייבים וע"ש בתוס'. וא"כ י"ל דהתם לא מצי פריך מהקפה דהא קאי אליבא דרבנן דר"י דמסתמא הוא ר"מ ומוכח ר"פ שבועת העדות דר"מ ודאי סבר דון מינה ומינה. ולדידי' ודאי גם עבד פטור מהקפה וליכא פרכא. אבל לדידן לדינא קיי"ל דאוקי באתרה כמבואר בהדיא ביבמות דע"ח גבי ממזרת לאחר עשרה דורות ה"נ קיי"ל דעבדים חייבין בהקפה ודוק:

תוכן העניינים

חבל יוסף (חדרי דעה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה