חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן עב
ס"א בהגה וי"מ שלא לבשלו. בביאור הגר"א כ' דהוא שמא יבשל בלא קריעה וכ' דגזירה חדשה היא ופקפק בה דל"מ שגזרו כן בשום מקום ע"ש. ולענ"ד דהכא גזרו טפי משום דלא ניקול כשי' רש"י והרשב"א דלענין הלב עצמו הקילו אפילו בבישול משום דשיעא ודו"ק. ס"ב בהגה וכן עיקר דגם דם הלב הוה דם פליטה מידי דהוה אדם החוטין בסי' ס"ה. פי' דמבואר בש"ס דאי"צ אלא חתיכה ומליחה ולא צריך להוציא הדם תחילה. וע"כ דגם בזה שייך כבכ"פ. ואף דהתם ע"כ קיל דהא גם לכתחילה אי"צ כלל דלענין לכתחילה התם דלא אפשר בקל להוציא כמו בלב הקילו שם. אבל אי הוה איסור דיעבד ודאי דאין לחלק בזה ודו"ק. וכן היקל כאן ג"כ בפתחה לבד להניח מקום החתך למטה כמש"כ הט"ז בסק"ח בשם הת"ח ודוק. ובאמת מש"כ לפרש בש"ס דהא דבס"ד דרי"פ כי"צ הוה ס"ל דאמרינן כבכ"פ בדם הלב. הוא אינו אלא לענין הלב עצמו משום דסמיך אסברת שיעא דבמסקנא. לענ"ד ודאי הוא דוחק. ועוד דהא קיי"ל לקמן סי' ע"ז דאפילו מלא בשר שלא נמלח בבשר שנמלח מהני כבכ"פ ועיקר ראיית הפו' בזה מהא דאייתי הש"ס טפילת בר אווזא לכבולעו כך פולטו. והרי בזה החיצון בודאי הוא כנמלח כבר ע"ש. ואם נאמר כדיחוי הנ"ל דסמך אמסקנא הרי גם שם יש לדחות כן דגם הס"ד סמך אסברת דמפריר דמסיק. ומשו"ה מהני אפי' בנמלח. אלא ודאי דלא ס"ל הכי דודאי דזה דוחק. דאי הוה ידע סברא זו ודאי הוה ידע ג"כ דיש לחלק לגמרי כסברת המתרץ. וה"נ ודאי דגם לענין סברא דשיעא לא דחקינן בזה וזה נכון:
ש"ך סק"ג דאפילו נפל הלב אחר מליחתו לציר אמרינן דשיעא ל"ב. נראה ברור דבכשא"מ ונשתהה שיעור כבישה בכדי שיתן על האור וירתיח זה הוה כבישול ממש דלא אמרינן שיעא לדידן אע"ג דלענין דאין מליחה לכלים להפליט אמרינן דל"מ בהו גם כבוש דכדי שיתן על האש ומרתיח פשוט דל"ד דהתם הא דאין להם מליחה הוא לפי שאינו מרתיח את הכלי וממילא דלא שייך שם כבוש אבל כאן ודאי הרי הוא מרתיח את הלב כשאר בשר אלא דשיעותו של לב מהני לי' דאינו בולע במליחה וצלי'. אבל כשנעשה כבר כבוש שהוא כבישול ודאי בלוע וצ"ע:
סק"ה ועוד דאי לא נמלח אפילו נקרע צריך ס' כנגד כל הלב עכ"ל. הנה זה ודאי דכנגד החלל אי"צ בזה. אלא דכוונתו דלמ"ל למנקט בכה"ג שגם הלב גופי' לא נמלח לאשמעינן דצריך ס' גם כנגד בשר הלב הא זה אינו תלוי כלל בלא נקרע דאפילו נקרע ה"ה צריך ס' כנגד הבשר בלא נמלח והו"ל למנקט בפשיטות נגד הדם דזה הוא שתלוי בנקרע ודוק:
ס"ד הריאה נהגו לפתוח הקנוקנות עי' תו' ק"י גבי טחול דכ' דאי איכא סימפונות למה לא יצטרך קריעה ש"מ דזה דבר פשוט דצריך לנקות הסימפונות וע' מש"כ בסמוך ודוק: