חבל יוסף (חדרי דעה)· רבי יוסף זונדל הוטנר
סימן ו
ס"א בהגה ב' בשעת הדחק מותר אם כורך מטלית והב"י הביא דברי הרוקח לאסור ובאמת צ"ע דהרי בשומרי פירות התירו לעבור במים בשינוי דלא יוציא ידיו מתחת חפת חלוקו שיהיה לו היכר דלא יבוא לסחוט ואפ"ה לענין חזרה לא התירו לו בשינוי זה כמבואר באו"ח סי' ש"ו וא"כ מנ"ל להתיר גזירה זו דכאן בשינוי וצ"ע:
ס"ב ותלוש ולבסוף חיברו כו' שחי' כשירה ואפילו בטלו והאחרונים הסכימו לשי' הרא"ש דבטלו הוא בעיא דרבא ולא איפשטא ואסורא מספיקא והפלתי הכריע דאפילו לשי' הרא"ש דהוא בעיא מ"מ הא מסיק שם דיקא נמי דקתני דומיא דקנה העומד מאליו וקיי"ל בכ"ד לפסוק כדיקא ויש להקל ע"ש. והנה התו' כתבו דבקנה ודאי לא שייך להצריך דווקא עומד מאליו דבהשרשה ודאי הוא מחובר אלא דגלי אכותל מערה דדוקא מחובר מעקרו ולכאו' לפי"ז ליכא הדיקא כלל דהא י"ל דבטלו הוה ג"כ כהשריש וזה הוא דגלי דיוקא דדומיא דקנה דקאי דווקא בבטלו אבל בבטלו ודאי פסול דזה הוה שפיר כעומד מאליו וכמו בהשריש. ונראה דבאמת הך סברא דבטלו הוא מסיק בתר הכי שאני סכין דלא מבטל ליה אבל מעיקרא לא הוה ידע כלל לחלק בזה והיינו שנדחקו התו' שם לפרש בעיא דרבא והמהרש"א תמה דלמה לא פי' כהרא"ש והוא פשוט דשי' הרא"ש אינו אלא לפי המסקנא ובס"ד ע"כ צריך ליישב באו"א ע"ש וא"כ לפי המסקנא דמחלק בבטלו ליתא להאי דיקא כלל ונכון:
הגרע"א הקשה מנ"ל להפו' דגם צפורן בהמה פסול הא הסכמת הפו' גבי אונאה וכ"ד דאדם כקרקע וא"כ דילמא ה"נ דווקא קאי בציפורן של אדם אבל בהמה לא מיפסל [וע' בסי' רצ"ב מש"כ שם בזה] אבל נלענ"ד בפשיטות דלכאו' בכאן גם צפורן של אדם לא היה לנו לחשוב כמחובר לקרקע כיון דמיעוט דמחובר דכאן אינו אלא מויקח בידו דבעי מידי דמיטלטל ולא מחובר. ולא ממעטינן אלא מחובר ממש וראי' ברורה דהא גבי גט איתמעט ג"כ מחובר מונתן בידה כמש"כ הרא"ש שם ואפ"ה תנן בהדיא כותב לה על יד העבד ע"ש. ע"כ נראה ברור דהפסול הכא הוא עפ"י דברי התו' דיש כאן מיעוט שני להצריך דווקא כלי אלא דהא לא מוקמינן אלא לענין קדשים דלא מיסתבר למעט זה בחולין ע"ש והנה בגיטין (כ"ג) אית לי' לריה"ג גבי גט דממעט מספר דבר שיש בו רוח חיים ורבנן פליגי וסברי דספר לספירת דברים ע"ש הא ל"ה הוה ממעטינן גם בחולין דבר שיש בו רוח חיים וא"כ הכא דיש מיעוטא ג"כ דדווקא כלי נהי דזה לא קאי אלא אקדשים אבל יש בו רוח חיים ודאי מיסתבר גם לחולין ומשו"ה הוא דפסלינן לי' הכא בשחי' והיינו כדברי הפו' דכל בע"ח פסול ודו"ק: