אור ברסלב
חבור יפה מהישועה ניסי רבי חנינא בן דוסא

חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון

ניסי רבי חנינא בן דוסא

מעשה רבי זכאי שהקפיד בקידוש על היין

ראינו על רבי חנינא בן דוסא, שאחז"ל, בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת, כל העולם כלו לא ניזון אלא בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.

ואשתו של חסיד זה, כשהיתה רואה את הנשים ערב שבת אופות ומבשלות לכבוד השבת ולה לא היה כלום ולא מאומה לאפות ולא לבשל, היתה מתביישת משכנותיה, והיתה מסקת אש בתנור ומשימה הקדרות עם מים לבד, בשביל להראות לשכנותיה שהיא אופה ומבשלת כמותן. ויהי יום אחד ערב שבת, היא מסיקה התנור, ותבא אליה שכנתה ותאמר לה, הסקת התנור ואני יודעת שאין לך כלום לאפות ולא לבשל, והלכה היא לבדוק ולראות בתנור, ומצאה אותו מלא לחם, ומצאה משארתה מלאה בצק, ותקרא אותה ותאמר לה צאי ותוציאי הלחם כי כבר הוא אפוי, והבצק חמוץ במשארת, ותצא ותאסוף הלחם, ותאפה את הבצק. וכך היה לה, וכך עשה הקב"ה נסים ונפלאות בזכותם וחסידותם.

וכן ערב שבת נתחלף לה כלי של שמן בכלי של חומץ בנר, והדליקתו, והיא לא ידעה, ובראותה כן ותאנח מאד. ויראה אותה רבי חנינא בעלה ואמר לה, מה לך. ותספר לו כל אשר קרה אותה. ויאמר לה, אל תעצבי, מי שאמר לשמן וידליק, הוא יאמר לחומץ וידליק. ויהי הנר דולק כל הלילה וכל היום, עד שהדליקו ממנו נר להבדיל עליו.

ויהי היום, ויכבד עליה עול התעניות וקושי הדלות, ותאמר לו אשתו לרבי חנינא (תענית כ"ד), בקש מאלהיך שיתן לך מעט מן הטובה שעתיד ליתן לך לעולם הבא, ויעש כן, ונתן לו רגל אחד מן זהב מן שלחנו. ויהי בלילה, וירא בחלום שולחנות של זהב מן חבריו, והם שלמים לפניהם, ושלחנו לפניו בלא רגל אחת. ויקץ ויגד לאשתו החלום. ותאמר לו אשתו, אם כן איפה, בקש מאלהיך שיקח הרגל, ויעש כן, וישב הרגל למקומו.

ואחז"ל, גדול הנס האחרון מן הראשון, דהלכתא גמירי לה, מיהב יהבי משקל לא שקלי.

ומעשיות של החסיד הזה עצמו מספר, ואמרו, שלא היתה תפלתו מעולם ריקם מלפני הקב"ה בכל עת.

כמו שארז"ל, כי בימי בצורות ירד הגשם, והוא היה הולך בדרך, ותקץ נפשו מרוב הגשמים, ואמר כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער. ויכלא הגשם מן השמים, ויגיע עד ביתו בלילה, ואמר כל העולם כלו בצער וחנינא בנחת, וירדו גשמים.

בא וראה כמה גדולתו של חסיד זה וחסידותיו וצדקותיו לפני הקב"ה, והוא מצטער בעולמו ברעב ובערום ובחוסר כל, על כן יבקש המשכיל יוצרו ויאמין כל מה שזכרתי, ולא יכעוס ולא יקצוף בעת תבאנה עליו צרות רבות ורעות, וידע שירבה שכרו ופעולתו הקב"ה.

כמו שארז"ל, כל השמח בייסורין בעוה"ז, מביא ישועה לו לעולם הבא. ואחז"ל, החסידים עושים מאהבה ושמחים בייסורין, ועליהם הכתוב אומר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'. וצריך אדם לידע שהקב"ה יבחר לו הטוב מאשר יבחר לנפשו הטוב, והולך בדרך הטובה, והוא ישפיע טובה לרשעים בעולם הזה, כדי שירשו מדרגה התחתונה של גיהנם, שנאמר 'יש דרך ישר לפני איש ואחריתו דרכי מות'. ובאין יסורים על הצדיקים בעולם הזה, כדי שיירשו חיי העולם הבא, שנאמר 'והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד'.

אחל עתה לזכור מה שהיה ראשיתו מצער ואחריתו ישגה מאד, כי לענין זה חברתי ספר זה.

אחז"ל, שרבי אליעזר ורבי יהושע עלו לרגל לבית המקדש, ויהי ערב צום יום כפור, המה בהר הבית, והנה מלאך בא לקראתם, ובידו חלוק לבן ומזריח כשמש, ולא היה שפה לפיו סביב. ויאמר איש אל רעהו, החלוק הזה לאחד ממנו הוא. ויקרבו עד המלאך, וישאלוהו לאמר, לאיזה מהם החלוק ההוא. ויאמר, עבורכם חלוקות רבים ונכבדים מזה, אבל החלוק הזה הוא לאיש אחד מן אשקלון, ושמן יוסף הגנן, וילכו לדרכם.

וכששלמו ימי הרגל, יצאו יחדיו אל האיש האשקלוני, וישמחו אנשי אשקלון עליהם, ויצאו לקראתם, ויבקשו מהם להתארח אצלם, ולא רצו, ויאמרו, לא נתארח אלא בבית יוסף הגנן. וישלחו עמם אנשים לבית יוסף, עד שהגיעו לפתח גנו, ויראו אותו מרחוק מלקט אורות. והקדימוהו בשלום, והשיב להם שלום. ויאמרו, רצוננו להתארח אצלך. ויען להם לאמר, רבותי, הנחתם בעלי עושר וכבוד ובאתם אלי, והקב"ה יודע כי לא יש בביתי כי אם שתי ככרות לחם. ויאמרו לו, יספיק לנו הנמצא אצלך, ולא נטריחך לדבר אחר. וישם לפניהם, ויאכלו וישתו לחם ומים, ויברכו ברכת מזון. ויאמרו לו, הנך רואה שבאנו אליך, ולא רצינו ללכת לאנשי עירך, לכן הגד נא לנו מה מעשיך. ויאמר להם, רבותי, אתם רואים עניי, ואין לי מלאכה אחרת זולתי עבודת הגן שראיתם. ויאמרו, אעפ"כ הודיענו אם אתה בעבודה זאת היית עוסק מנעוריך ועד עתה. ויאמר להם, אם יש את נפשכם שאודיעכם אודותי ועניני, אני אגלה לכם הכל. דעו באמת, כי היה אבי ז"ל מגדולי העיר הזאת ומעשיריה, וכשנפטר לבית עולמו אבדתי העושר ההוא. ויראוני אנשי העיר ויגרשוני וישנאו אותי. ואצא ואבכה, ואבנה בכאן ביתי, ואטע הגן הזה, וזרעתי בו ירקות, וממה שאני מוציא מהגן אני מוכר אותו ונותן החצי בצדקה לעניים, והחצי מתפרנס ממנו אני ואנשי ביתי.

ואמרו לו, דע שהקב"ה ירבה שכרך במאד מאד, כי ראינו ביד המלאך חלוק לבן ומגוהץ, ויאמר לנו המלאך כי שלך היא, אבל היתה חסרה שפה לפיו, על כן באנו להודיעך ולבשרך, שייטב לך הקב"ה הרבה, אולי תוסיף בזכותך. ויברכם האיש וישבחם וילכו לדרכם. ותאמר לו אשתו, שמעתי מה שאמרו לך חכמי ישראל מחסרון שפת חלוקך, ועתה שמעני וקח לעצתי, ועשה והשתדל להשלים החלוק. ויאמר לה בעלה, כדבר אחת הנדיבות תדברי, אבל את יודעת עניי ודלדולי, ואין לי ממה שאעשה שום דבר ושום זכות.

ותאמר לו שמעני אדני, וקח עצתי למען ייטב לך, ועתה הוציאני ומכרני בשוק, ותן מחירי בצדקה לעניים, אולי תהיה שלימה חלוקך. ויאמר לה, אני מפחד שמא יפתה אותך הקונה, ויאנוס אותך, ואפסיד החלוק כולו. ותאמר לו אשתו, אני אשבע לך באמונת שמים, שלא תבא תקלה זו על ידי מעולם. וישמע בקולה, וילך וימכרה, ויתן דמיה בצדקה לעניים. וירא אותה אדוניה שהיתה יפה, ורצה לכבשה ולא יכול עמה, וישם אותה על בית נכתה, ויתן לה מפתחותיו. ותאמר לו, אדוני, איני ראויה להיות סכנת לך. ויקצף עליה מאד, ויתן אותה לרועה צאנו, ויצוהו לכבשה, ולא יכול לפתותה. ויקחה הרועה, ויכה אותה הכה ופצוע ולא יכול עמה, וימרר חייה בעבודה קשה, ובכל צרה, והיא מתאפקת ומיחלת את רחמי שמים. ויעברו ימים רבים עליה, ויתחפש, וירא אותה בעלה, ויבא אליה ויתנכר אליה, וימצאה והיא מרת רוח, תחת פארה רוב שברה, ותחת פתיגיל מחגורת שק, כי תחת יופי, ויאמר לה היש רצונך שאקנה אותך ואשיאך לאשה ואצילך מצרתך, ותאמר לו, אדוני, לא יתכן הדבר הזה, כי אנכי בעולת בעל. ויוסף לפתותה בדברים רבים, ולא שמעה בקולו. וכשראה בעלה כך, נתברר לו שלא עברת על שבועתה ולא הפרה בריתה, ויסר המסוה מעל פניו, ותכירהו, וישקו איש את רעהו, ויתחבקו, ויבכו בכי גדול, ותעל שועתם אל האלהים.

וישמעו קול קורא, התבשר כי נשלם החלוק שלך, וחלוק של אשתך טוב מחלוקך, לך למקום פלוני, ותמצא בו ממון גדול שטמן אביך, וילך ויעש כן, וימצא כסף וזהב ואבנים יקרות, ויקח אותו, ויפדה את אשתו, ויוסף לעשות צדקה וחסד כל ימיו.

בא וראה כמה חסדי ה' למי שישוב אליו בכל לבו, ומה עצמו רחמיו לקורא אליו בכל לבבו בעת צרתו, שנאמר 'מן המצר קראתי יה' וגו', כשהוא ממהר לענות את היחיד, כ"ש לצבור שיושיעם מכל צרתם, כתיב 'כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים' וגו', ונאמר 'בכל צרתם לו צר' וגו', ונאמר 'עיני ה' אל צדיקים' וגו', ונאמר 'קרוב ה' לכל קוראיו' וגו'. הוא ברחמיו יושיענו מצרותינו, וינקום נקמתנו, דכתיב 'אם אלך בקרב צרה תחייני'.

תוכן העניינים

חבור יפה מהישועה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה