חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון
מעשה שלמה המלך והמבחן שבחן את האיש והאשה
מעשה ששאלו סנהדרין את שלמה ואמרו, מדוע אמרת פסוק זה 'אשה בכל אלה' וגו', כי נשים רבות יש בעולם כשרות וצנועות. ויאמר להם, אני אבחין לכם דבר.
ויצוה את עבדיו לבקש אדם טוב וישר שיש לו אשה יפת תואר ויפת מראה וטובה וצנועה. ויאמרו לו, כי הנה פלוני אחד מעבדיך יש לו אשה יפת תואר עד מאד כרצונך. ויאמר להם, מהרו אותו ויבוא אלי. וילכו עבדיו ויבהילוהו ויבוא לפני המלך. ויאמר לו, הגידו לי אנשים גבורתיך וטובותיך ובינתך ושכלך. ואני חפץ להשיאך את בתי, ואברכך ואנגלך על כל השרים. ויאמר, מה אני ומה משפחתי כי אקח את בת אדוני המלך.
ויאמר לו, הוספת חכמה, וטוב שאתה מקטין את עצמך, אבל לך הלילה הזה, הרוג את אשתך והבא לי את ראשה, ואני אעשה מה שאמרתי לך. בשמוע האיש כל מה שאמר לו המלך, מהר ואמר אעשה כדבריך, וילך לביתו.
ויהי בדרך, יחשוב האיש בלבו, איך יעשה ואיך יהרוג את אשתו, והיא טובת שכל ויפה, ויש לו בנים ממנה. ותאמר לו אשתו, מדוע פניך רעים וזועפים, ויאמר לה יש לי כאב לב, ותשים הלחם והמטעמים, ולא יכול לאכול, ותאכל היא ותשבע, ותקם ותשכב על מטתה עם בניה הקטנים ותישן. והאיש הזה דואג וחושב ומהרהר, ואומר בלבו, וברעיוניו תמה, איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלקים.
ויבז בעיניו כל כבוד המלך ומתנותיו, וישב ויחשוב במתנות המלך ושיהיה חתן למלך וסר למשמעתו ונכבד בביתו. ויקם ויוציא את חרבו ויקרב אליה להתיז את ראשה, ויגלה אותה ויראה ישנה והילד הקטן בין שדיה, והילד השני בין זרועותיה. ויאמר, איך אהרוג את אשתי ואת בני, ואפסיד העולם הזה והעולם הבא. והמלך שמא לא יעשה לי כל מה שאמר. וישב חרבו לתערה. ויאמר 'יגער ה' בך השטן', וישב במקומו.
והיה בלבו מחשבות לאלפים ולרבבות, ויקם וישלוף חרבו, ויקרב עד אשתו וירא אותה בשערה שנפלה מטפחת ראשה, והיונק בין שדיה, ויחמול עליהם יחד, ויאמר לא אעשה עבירה זאת לעולם, כי נקל בעיני כבוד המלך ובתו, הכל כלא חשוב. וישכב על מטתו.
ויהי בבוקר ויבואו סריסי המלך וילך עמם. ויבוא לפני המלך. וישאלהו לאמר, מה עשית. ויספר את כל אשר קרהו. ויאמר לו ברח לך אל מקומך, אמרתי 'כבד אכבדך' וכו'.
ויעברו ימים, ויביאו לו את אשתו. ותבוא לפני המלך. ויאמר לה, הוגד הוגד לי יפיך ושכלך וטוב מראך, ואני אוהב לקחתך לי לאשה, ואנשאך על כל פלגשי, אבל את אסורה עלי, שאת בעולת בעל, לכן, הרגי את אישך, ותהי מותרת לי. ותאמר לו, כן אעשה כדבריך, ומחר אביא אליך את ראשו.
וידע המלך שתעשה כן ולא תחמול עליו, ויאמר לה, אני אתן לך חרב חדה מאד, שתכרת בו את ראשו ברמיזה. ויצו ויעשו לו חרב מבדיל נחמד למראה ויתנו לה, והיא לא ידעה. ותשם אותה תחת בגדיה, ותלך לביתה. ויבוא אישה ביתה בערב. ותצא לקראתו, ותשקהו ותחבקהו, ותענגו ותתן את המטעמים לפניו כאשר אהב, ויאכלו וישתו. ותאמר לו, אני חפצה שתשכב עמי הלילה ואשמח עמך, ויעש כן. ותשקהו יין לרוב, עד שנרדם במקומו מרוב השכרות. ותקם ותוציא החרב ותכהו בה בגרונו, והיא חשבה שהתיזה את ראשו מפני שבטחה על החרב. ויקץ האיש מכאב החרב, וירא אותה, וחרב שלופה בידה, וכראותה כן נפלה על פניה מבויישת ונכלמת. ויקם אליה, ויאמר לה מה לך, או מה עשית. ותאמר לו, כזה וכזה. ותגד לו דברי המלך. ויהי בבקר, ויבואו עבדי המלך ויוליכו את שניהם לפני המלך.
וכראותם המלך, שחק. וסנהדרי ישראל בפניו. ויאמר להם המלך, הגידו לי מה מעשיכם. ויספר להם האיש את כל אשר קרהו. ותספר האשה כמו כן. ויאמר לו המלך, אני ידעתי שלא תחמול ולא תחוס עליך, ועל כן נתתי לה חרב בדיל שלא תהרוג אותך. אז הודו לו חכמי ישראל לדבריו לאמר, 'ואשה בכל אלה לא מצאתי'. בא וראה כמה הפרש בין האשה הזאת ובין הנשים שזכרנו למעלה.
אחז"ל, בוא וראה כמה טובה אשה טובה, כמה רעה אשה רעה. על אשה רעה הכ' אומר, 'ומוצא אני מר ממות את האשה' וגו', אשה טובה הכתוב אומר 'מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה''. אשרי האשה ששבחה הכתוב כל כך, ואוי לאשה שקללה הכתוב כ"כ.
ופירשו חכמים פסוקים אלו, שהם משל לתורה, שמשלו באשה טובה ויפה במעשיה, כשיש אדם ירא את ה' וחכם בתורה עליו הכתוב אומר 'מצא אשה מצא טוב' וגו', ומי שאין בה מע"ט ואינה יראת שמים, עליו הכתוב אומר 'ומוצא אני מר ממות את האשה' וגו', ופירשו בו פירוש אחר טוב, 'את האשה' זו גיהנם, 'טוב לפני האלהים ימלט ממנה' וגו', האשה הרעה טוב לפני האלהים ימלט ממנה, ואם יש לה כתובה רבה ואינו יכול לפרוע לה כתובתה, עליו הכתוב אומר 'נתנני ה' בידי לא אוכל קום', אחז"ל, זו אשה רעה וכתובתה מרובה. מדת האשה הרעה שהיא שולטת על בעלה ועושה עמו מריבה. בשעת אכילה כפי שאמר, מקשטא ליה תכא ומקשטא ליה פומא.