חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון
מעשה רבי יהושע בן לוי ואליהו
רבי יהושע בן לוי מצא דבר שנתעלף ונבהל, עד שנגלה לו סוד האמת ועיקר היושר, ונודע לו ספקו ונתברר לו, וזה הוא שצם ימים רבים וישב בתענית ויתפלל לבוראו
ית' שמו שיראה לו את אליהו ז"ל. והנה אליהו לקראתו ונראה אליו, ויאמר לו, היש לך חפץ אצלי, אמלא אותו לך. ויאמר לו רבי יהושע, אני נכסף ללכת עמך ולראות מעשיך בעולם, שאועיל ממך ואלמד חכמה גדולה ממך. ויאמר לו אליהו, לא תוכל לשאת כל מה שתראה ממעשי ואטריח אותך בהודיעך ראיות מעשי ופעלי. ויאמר לו רבי יהושע, אדוני, לא אשאל ולא אנסה ולא אטריח עליך בשאלה, שרצוני לראות מעשיך ודבריך היאך הם, ולא יותר.
ויעש עמו אליהו תנאי שאם יבקש ר' יהושע ממנו סבת מעשיו מאותות ומנפלאות שיודיעהו לו כמו כן, שאם יבקש ממנו שום שאלה שלא ילך עמו עוד.
אחר כן הלכו שניהם יחדיו, עד שהגיעו לבית איש מסכן ואביון רש, ואין לו כלום כי אם פרה אחת שהיתה עומדת עמו בחצר. והאיש ואשתו יושבים פתח השער, ויראו אותם באים כנגדם ויצאו לקראתם, וישאלו להם לשלום, וישמחו עמם, ויושיבום במיטב ביתם, ויביאו לפניהם מה שנזדמן להם לאכול ולשתות, ויאכלו וישתו וילינו שם.
ויהי בבקר, ויקומו ללכת לדרכם, ויתפלל אליהו על הפרה ותמת מיד. וילכו שניהם. וראה רבי יהושע ותמה על הדבר, ונתעלף, ויאמר בנפשו, לא היה שכר לעני הזה מן הכבוד אשר כבדנו אלא להרוג את פרתו ואין לו זולתה. ויאמר אל אליהו, אדוני, למה המתה פרה של האיש הזה, והוא עשה לנו כבוד. וענה אליהו ואמר לו, זכור התנאי שהיה ביני ובינך להסכת ולשתוק ולהחריש, אלא אם רצונך להפרד ממני, אני אומר לך. והחריש משאלותיו ולא ענהו עוד.
וילכו שניהם כל היום. ויהי בערב, ויבאו אל בית עשיר אחד, ולא פנה אליהם ולא השגיח אליהם לכבדם. וישבו בביתו בלא אכילה ובלא שתיה. ויהי לאיש העשיר בביתו קיר שנפל, והיה עליו לבנותו. ויהי בבקר, ויתפלל אליהו ובנה הקיר. וילכו שניהם משם. והיגון והתמה נוסף לו בלב רבי יהושע על מעשה אליהו, אבל כבש את יצרו משאול לו למה היה הדבר.
והלכו לדרכם כל היום, והגיעו בערב לבית הכנסת גדולה שהיו שם ספסלים מזהב וכסף, וכל אחד ואחד יושב על כסאו, איש כפי כבודו ויקרו. ואמר אחד מהם, מי יאכיל את העניים האלו הלילה הזה, ויען אחד מהם לאמר, רב להם מלחם ומים ושמלה שיביאו להם לכאן וימתינו, ולא כבדום כהוגן וכשורה. וילינו וישבו במקומם עד אור הבקר. ויהי בבקר, ויקומו וילכו שניהם, ויאמר להם, ישימכם אלהים כולכם ראשים. והלכו לדרכם כל היום, ונוסף לר' יהושע יגון על יגון, ולא ענה.
ויבאו עד עיר אחת, והשמש פנה לערוב. ויראו אותם בעלי העיר, ויצאו לקראתם בלב טוב ובשמחה גדולה, ויקבלום בסבר פנים יפות, וישמחו עמהם, ויושיבום במיטב ביתם, בבית הגדול שבהם, ויאכלו וישתו וילינו שם בכבוד גדול. ויהי בבקר, ויתפלל אליהו ויאמר, לא יתן בכם הקב"ה, אלא ראש אחד.
ויהי כשמוע ר' יהושע את דבריו, ולא יכול להתאפק ולא להחריש על כל המעשי' האלה שעשה, ויאמר אל אליהו, עתה הודיעני סודותם. ויאמר לו אליהו עד שיש בלבך להפרד ממני, אני אפרש הכל לך ואודיעך סוד הדברים ועיקר המעשים שראית.
דע, כי האיש שהרגתי פרתו, אותו היום היה נגזר על אשתו למות, ואני התפללתי לאל להיות פרתו פדיון נפש אשתו. ועוד ראיתי על ידי האשה טובה הרבה ותועלת גדול בביתו.
והאיש העשיר שבניתי לו הקיר, אם הייתי מניחו לבנותו, היה מגלה יסודו, והיה מוצא בו מטמון גדול מזהב ומכסף, ועל כן בניתי לו, והנה מהרה יפול הקיר ולא יבנה עוד.
והאנשים שהתפללתי עליהם ברוב שרים וברוב ראשים, לפי שהוא רעה להם ומחלוקת גדול בעצתם ומחשבותם, לפי שכל מקום שבו [הרבה] ראשים, נשחת ונחרב ונאשם.
והאנשים שהתפללתי עליהם בראש אחד, הוא טובה להם ויישובם, לפי שישובו מעשיהם ועצתם לעצה אחת, וישמחו ושום מחלוקת לא יבא ביניהם, ולא תחליף עצתם, ולא תופר מחשבותם. על כן אמרו המושלים 'ברוב חובלים תטבענה הספינות', וכן אמר 'בראש אחד תתישב עיר'.
ועוד צוה אליהו ויאמר לו, הנני הולך מעמך, לכן אודיעך באשר תועיל, אם ראית רשע שהשעה משחקת לו, אל יסיתך יצרך ואל תתמה עליו, לפי שהוא לרעתו, ואם ראית צדיק מיצר ומצטער כל ימי חלדו ויגע, ועומד ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל, או יסורין באין עליו, אל יחרה אפך ואל תכעס ברוחך, ואל יתעך יצרך ולבך לחשוב שום ספק ביוצרך, והישר אותו בדעתך ובלבך, כי צדיק הוא וצדיק דינו, ועיניו על דרכי איש, ומי יאמר לו מה תעשה. ואחר כך שאלו איש בשלום חבירו, והלך לדרכו: