חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון
מעשה האלמנה המכשפת
ואמרו (עיין רש"י סוטה כ"ג ד"ה כגון) חז"ל, אלמנה שובבית, פי' אשה בעלת תשובה, ובתולה מצולצית, הרי אלו מכלות העולם, כפי שאמרו, שהיתה אלמנה שובבית וטובה בעיני בני אדם, והיא היתה מכשפה, שעשתה כשפים לכל אשה הרה שלא תלד, כשמרבין צירי היולדה, היתה באה האלמנה הזאת ואומרת, הנני אליך ואתפלל לבורא עליך ותלדי מיד, והיתה הולכת לביתה ומסירה הכשפים והיתה יולדת מיד, והיו חושבים בני אדם שהיא צדקת וחסידה, והיו הנשים ההרות הולכות אליה טרם ימי לידתן, ומפייסות אותה להתפלל עליהן. ויהי היום, ותצא מביתה, והניחה שם נער לשמור הבית, וישמע קול נענוע בירכתי הבית, ותמונה אינו רואה זולתי קול. וילך ויחפש, וימצא הבית מלאה ומכוסה, ויגלה אותה, וימצא הכשפים בתוך החבית, ותגלה רעתה ונבלותה, ובטלו הכשפים, ומהיום ההוא והלאה לא היו צריכות אליה הנשים, ויגרשו אותה אנשי העיר מבינם.
לפיכך אחז"ל, שלא ילמד אדם את בתו תורה, דתנן, רבי אליעזר אומר, כל המלמד את בתו תורה, כאלו מלמדה תפלות, ואמרו בעלי תלמוד, מ"ט דרבי אליעזר דאמר המלמד את בתו תורה וכו', דכתיב 'אני חכמה שכנתי ערמה', כיון שנכנס' חכמה באדם, נכנסה בו ערמומית. וכל הענינים האלה דאמר בן סירא בת לאביה מטמונת שוא.