חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון
מעשה בחסיד שהפקידו אצלו כור דגן, ושמרו כמה שנים
מעשה (ירושלמי דמאי פ"א ד"ר פ"ג) בשני בני אדם שרצו לצאת בדרך רחוקה, והיה להם כור דגן, ויפקידו אותו אצל חסיד אחד, והלכו לדרכם. והיתה השנה ההיא גשומה וטלולה ומבורכת, ויירא האיש שיתעפש הדגן, ויזרע אותו בשדהו. והניח בו הקב"ה ברכה, ויאספו ממנו בימי הקציר כורים הרבה, ויניחוהו במשמר.
לשנים רבות, באו שנים האנשים אל עירם. וישאלו איש אל רעהו, לכה ונשאלה את האיש שהפקדנו אצלו החטים. ויאמר לו חבירו, מהיום כמה שנים כבר נרקבו ונעפשו, ויחרישו וישבו ימים, ולא דברו מאומה. ויהי היום ויעבור אחד מהם על החסיד, וישאלהו בעד כור דגן, ויאמר לו עשיתי ממנו כך וכך, לך אתה וחבירך, והביאו בהמות והוליכו שלכם. וילך אל חבירו ויודיעהו, ויבואו שניהם ויקחו דגנם, ויברכו את החסיד הזה 'ישראל אשר בך אתפאר'.