חבור יפה מהישועה· רב ניסים גאון
הקדמה
נאום נסים בר יעקב
אדוני וידידי ישמרך האל ויצרך. ויוצרך מבטן יעזרך. ויאריך ימיך. ויפיק זממיך. נתרעמת אלי בכתבך הנעים את אשר קרך מקוצר רוח ודאגת נפש ואנחת נפש אחר פטירת בנך נ"ע. האל יגדור פרצך. ויזכרך בבנים זוכים לחיים ארוכים. וזכרת בכתבך שרצונך לקרות ספר ינחם אותך וישמח לבך ויסיר דאגתך וצוקת אנחתך. והודעתני שיש למינים ספר מחובר מישועה אחר צוקה וצרה, ומפני בעבור כבודך ורצונך שהוא נכבד עלי, וחשובך היקר, ולתאותך בדברי תורה, בקשת ממני לחבר ספר תורה לך בזה הענין, מן מעשיות החכמים והחסידים רבותינו ז"ל, שלא תהיה צריך לקרות בספרי חצונים מתורתנו. מהרתי לעשות את בקשתך שאלתך. אע"פ שאיני נכון והגון לחבר ספרים, אבל רצוני למלאות רצונך ולהשלים חפצך וחבתך, והם יעזרוני על כל זאת. ואני שואל מהקב"ה לעזרני ולהדריכני בדרך ישרה. ובשביל האמת הקדמתי חבור ספר זה על מה שאני עושה, מפני בעבור כבודך וגודל מעלתך וחכמתך אצלי. ועוד, מפני שאני בוטח בבורא יתעלה שמו, שירבה שכרי ופעולתי לעולם הבא. כמו שאמרו רבותינו ז"ל כמה גדול שכר המשמח לב איש דואג ונאנח. ומנחם נפש כואבת ונעצבת. ומדבר על לב כואב בתוגות ואנחות. ששכרו הרבה ופעולתו ומשכורתו שלמה:
מעשה רבי ברוקא ואליהו הנביא
אמרו רבותינו ז"ל (תענית כב), שרבי ברוקא היה הולך בשוק, עד שבא לקראתו אליהו ז"ל, ונגלה אליו, ודבר עמו, וישאלהו רבי ברוקא ויאמר לו, היש בשוק הזה אדם זוכה לחיי עולם הבא. ויען ויאמר, לא. עודם מספרים יחדיו, עד שעבר עליהם איש בלא ציצית, וברגליו מנעלים שחורים, ויאמר לו אליהו, זה האיש שעבר עלינו, מיורשי גן עדן. ויקראהו רבי ברוקא, ולא ענהו. וישאל רשות מאליהו, וירץ אחריו וישיגהו. ויאמר לו, אני שר בית הסוהר, ומנהגי לאסור אנשים לבדם והנשים לבדנה, ובלילה אני משים מטתי בין האנשים ובין הנשים ואני שומר אותם בכל הלילה, מפני שאני מפחד על הנשים שלא יאנסו אותן האסורים. וכשאסרו אצלי יהודית, אני משתדל לשמרה ולהצילה. ופעם אחת אסרו יהודית אחת בבית הסוהר, והיתה בעולת בעל, ובינותי מן האסורים שחשבו בלבבם לעשות זמה עם הנערה, עד שלקחתי מדת שמרים, ונתתי לה, ואמרתי לה, בתי, העבירי שמרים אלו על בשרך, ואמרי שאת נדה, ותעש כן ותנצל, ולא קרב אליה איש.
ויאמר לו ר' ברוקא, מפני מה ברגליך מנעלים שחורים, ואין בטליתך ציצית (ואנו מבינים מדבריהם שלא היה מנהג לנעול יהודי מנעלים שחורים). ויאמר לו שר בית הסוהר, מנהגי לבוא בית המלך, מפני שלא יכירוני שאני יהודי, ואני שומע מדבריהם מה שיגזרו על ישראל מגזירות, ואני ממהר ומודיע את החכמי', כדי שיתענו ויצומו ויתפללו לי"י לבטל גזרותם ולהפר עצתם ומחשבותם מעלינו. ויאמר לו רבי ברוקא, מפני מה קראתיך ולא עניתני, ויען שר בית הסוהר ויאמר, שהגידו לי שנתקבצו בבית המלך כל השרים לחדש גזירה על ישראל, ומהרתי כדי שאודיע את החכמים לבא אל המלך ה' צבאות להתחנן לו ולבקש מלפניו על הפליטה הנשארת.
עודנו מדבר עם אליהו, והנה שני אנשים עוברים, ויאמר לו אליהו, גם אלה מיורשי גן עדן. ויקרא אותם רבי ברוקא, וישאלם לאמר, מה מעשיכם. ויאמרו לו, מנהגנו וחוקנו, כשנשמע כל איש מר נפש ודואג ונאנח וכואב ונדהם, ללכת לביתו לנוד לו ולנחמו ולדבר על לבו, כדי לשמחו ולהסיר אנחתו ודאגתו ויגונו ותוגתו מהקורות אשר מצאוהו והתלאות אשר אפפוהו וסובבוהו, עד אשר יתנחם ויתחזק לבבו ותתאמץ נפשו, ופרוח תפרח ותגל ותשמח.
ואני זוכר בספר זה מה שידעתי ועמדתי מראיות ומעשים והגדות, על כל מי שהיה בצרה ונושע ממנה והרויח לו הקב"ה. ואע"פ שהם מעשים מועטים לאחדים מישראל. וכן אזכיר עוד מה שאירע לכלל ישראל צרה וצוקה והושיעם הקב"ה, זולתי מה שהוא במגילת ספר אסתר ומגלת חשמונאי ובארבע ועשרים ספרים מהתלאות והצרות שעברו עליהם ונושעו מהן, לפי שהן גלויות וידועות לכל אדם. אכן אזכיר המעשים אשר לא ידעום אלא קצת החכמים והנבונים.
ואני שואל ממך ומאת כל רואי ספר זה, ואני משביעו בשם, שאם יראה טעות ושגגה שיתקן אותו ויכסה עליו, לפי שהחכמים והחסידים ישגו, הלא אמר דוד מלך ישראל ע"ה 'שגיאות מי יבין' וגו', כ"ש מי שהוא קטן ונבזה ונקלה כמוני. ולפני אלהי אתחנן ואבקש מלפניו לעוזרני, בבקשת רצוני, להועיל לי ולאחרים, ואשאלהו בשאלת דוד ע"ה 'תהי ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי', ובאל אבטח ואחסה, לפי שלא יכלם הבוטח בו כאשר אמר, והוא אומר ועושה במאמרו, 'כי אני ה' אשר לא יבושו קווי' וגו' .
אומר בתחלת דברי, שכבר נתברר לבעלי השכל והמדע, שהקב"ה צדיק וישר אין עול במשפטו, ואין חמס בדינו, וכן נתברר בספרים הקדושים, שנאמר 'אלהים שופט צדיק'. ועוד אמר, 'כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים', כלומר, אע"פ שהוא משפיל את זה ומרים את זה, הכל בצדק וביושר. ואם ראית אדם שהוא ראוי לגודל מעלה ויורד מגדולתו, או שהוא חייב להיות שפל ונכנע, וירום ונשא וגבה מאד, אל יסיתך יצרך ואל ישיאך לבך ואל יבהלך רוחך לחשוב בפועל הקב"ה שהוא עולה, כי צדיק וישר הוא, וכל דרכיו משפט, וסוד מעשיו סתום וחתום מהשיג לבני אדם, והוא יודע למה זה ועל מה זה: