אור ברסלב
זקן אהרן (קורץ) על התורה - הקדמה

זקן אהרן (קורץ)· רבי אהרן יוסף קורץ

על התורה - הקדמה

הנה דרך המחברים לעשות הקדמה ואומרים ע"ד המליצה כי ספר בלי הקדמה הוי כגוף בלי נשמה ויש לתת טעם בזה כי דרך אחד לכולם להקטין א"ע בהקדמתם לבל יחשדו אותם כי ברמות רוחם באו להיות חובר חבר להיות נמנין בין הגדולים וע"כ כ"א מתנצל בטעמו ונימוקו ולהודיע מך ערכו כל אחד לפי דרכו ובזה נותנין חיות הקדושה אל הספר כמו הנשמה להגוף והנה ידוע דאדם שמת ח"ו החיצונים מתדבקין בו ולכך צריך שמירה כידוע וכיון דספר בלי הקדמה הוי כגוף בלא נשמה א"כ ח"ו ג"כ החיצונים נאחזין בו וכיון דע"י הקדמה נותנין בהספר חיות כנשמה שוב אין להם שום שליטה וראיתי בס' אהבת יונתן פ' ואתחנן לפרש דברי הגמ' ברכות שנים שנכנסו להתפלל ויצא אחד מהן טורפין לו תפלתו בפניו וכתב לפרש דלמה טורפין לו תפלתו אמנם הענין תפלה צריך לייחד הלב בעת הדיבור פיו ולבו שווין ואז מקבלים המלאכים תפלתו ואם מתפלל בלא כוונת הלב אינו מועיל תפלתו ונמסרת להחיצונים וזהו כוונת הגמ' שנים שנכנסו להתפלל היינו הפה והלב וקדם אחד מהן ויצא היינו הלב יצא ומצפצף בפה בלא לב טורפין לו תפלתו כי אינו מתקבל לרעוא ונמסרת להחיצונים עכ"ל ודבריו צריכין תבלין ועפ"י דברינו הנ"ל יש לפרש בדרך מבואר יותר כי פיו היינו הגוף וכוונת הלב הוא הנשמה כמובן שהוא הדעת והתפלה שמתפלל בלי כוונת הלב הוי כגוף בלא נשמה ולכן יש אחיזה להחיצונים כמו לגוף המת ולכך טורפין לו התפלה בפניו דייקי דהוי כמת אבל כשמתפלל בכוונת הלב שיש לו חיות בתפלתו אז אין להם שום אחוזה וזהו הפירוש בגמ' שנים שנכנסו להתפלל היינו הגוף עם הנשמה ויצא אחד מהן שמתפלל בלא כוונת הלב דהוי התפלה כגוף בלא נשמה ע"כ יש אחוזה להחיצונים וטורפין לו תפלתו בפניו ובדברינו אלה יתיישב על נכון קושית אדונינו הרשב"א ז"ל דלמה בנוסח הברכות ובשמ"ע אומרים ברוך אתה לשון נוכח ולהלן נאמר לשון נסתר אבל איתא בס' בני יששכר במאמר ב' בין המצרים דתיבת אתה הוא שם קודש אשר החיצונים ינוסו מלפניו וכיון דחכז"ל חששו דלאו כל אדם זוכה שיתפלל בכוונת הלב כדבעי ויהי' ח"ו אחוזה להחיצונים ע"כ תקנו תיכף בהתחלה בלשון אתה שהחיצונים ינוסו מלפניו ולא יהי' להם שום אחוזה ח"ו והבן:

הקדמת המחבר ראיתי ונתתי אל לבי מעוטא דמעוטא העוסקים בשמעתתא כי שמעתתא בעי צלותא כיומא דאסתנא וצרכי עם בנ"י מרובים האדם לעמל יולד להמציא טרף לביתו ובפרט במדינותינו שכל אדם כשור לעול יעבוד בטרדת הפרנסה יום ולילה לא ישבותו וכן הגורל גם עמדי ועי"ז הייתי מוכרח לעזוב את דרך הלימוד בפלפול והלכה ומשכתי אותי לדרך דרוש ואגדה ות"ל זה כחמשה ועשרים שנים שהוצאתי לאור ספר יד המאיר בהסכמת גאוני וקדושי הדור שלפנינו ויש תחת ידי עוד חידושים רבים על הש"ס וגם קונטרוס דר' עוירא וקונטרוס תמניא אפי וחיבור יקר על סדר הגדה של פסח ועתה אחי ורעי הנני נותן לפניכם ספר על חמשה חומשי תורה וקראתי שם הס' זקן אהרן כי ראיתי שנתלבנו שערות זקני ועת לעשות זוודא לארחי, וגם יוסף עם הכולל בגימ' זקן לרמז על שמי אהרן יוסף לאויט"א וידעתי מך ערכי ימי הזקנה באו למה איזל ערטולאי לבית עולמי וחביב עלי מה שראיתי בס' כי גם ספר מאדם פשוט אם זכה שילמדו בני ישראל ממנה בזכות זה מעלין את הספר שיתנו בה כח וקדושה בכח לימודם ואולי גם אנכי אזכה להיבנות מהם להיות לי ג"כ לטובה אי"ה אחר מוע"ש ואבקש מאת מלכו של העולם כלו שבזכות זה יעטרו בעטרת תפארת לאבי מורי היקר המנוח ר' מרדכי דוד ז"ל ולאמי מורתי הצנועה והחסידה מרת רבקה תנצב"ה בג"ע העליון אשר שמו כל מגמתם וחפצם כל ימיהם רק לנהל את בניהם ע"ד התורה ובזכותם באתי בזה בחסד העליון לחדש חידושים בתורתינו הקדושה ורק זה חלקם מכל עמלם ויה"ר שישאו הדברים חן בעיני כל רואיהם ויהא רעיא דאימא מילתא דתתקבל ויזכנו השם ב"ה להוציא לאור יתר החבורים אשר עודם אתי וזאת התורה לא תמוש מפי ומפי זרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם ולא אמנע מליתן ת"ח לאחי היקר המופלג בתורה על אשר הטיב עמדי בעזרתי לבא הנה הוא ניהו אחי יחידי אהובי כש"ת מוה' יונה נר"י יהי שמו מבורך לנצח ויזכה לראות בביתו עם כל צאצאיו עושר וכבוד ויזכו כולם לחיים ארוכים עכט"ס אמן אלה דברי הצעיר אהרן יוסף קורץ בעהמ"ח ספר יד המאיר:בעזהשי"ת במס' עירובין כא ע"ב, דרש רבא מאי דכתיב ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים וגו' בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שד"ת יש בהן עשה ול"ת ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה שמא תאמר אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו אמר קרא עשות ספרים הרבה אין קץ. והנה ראיתי בס' דור רביעי בהקדמתו על מס' חולין שהביא בשם תשובות חות יאיר וס' חוט השני שהקשו הרי הי' יכול לכתוב כל התורה שבע"פ כמו שעשה לנו הרמב"ם ז"ל בחיבוריו משנה תורה ובם נכלל כל התורה שבע"פ, והנלפענ"ד עפי"מ דידוע דבכל מחלוקת המובא במשנה ובגמ' קיימ"ל דאלו ואלו דברי אלקים חיים ומכ"מ סתם לנו רבינו הקדוש ההלכתא הן מתנאים הקודמים לפניו וגם בכל הפלוגתת שבדורו כחד מ"ד והוא יתד בל תמוט, וכן בגמ' קבעו רבינא ור' אשי ההלכתות כחד מ"ד נגד השני למשל הלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני הלכה כאביי ביע"ל וגם וכדומה וממנו לא תזוז, ואחריהם הלך הרמב"ם ז"ל בכל הלכותיו כפי מה שנסתם ההלכה במשנה ובגמ' אבל באמת כל הצדדים החולקים הן במשנה הן בגמ' סברותיהם או פירושיהם בדברי הכתובים ג"כ אמתיים וכולם אמת כי עיין פנים לתורה. ובאמת כי אין לנו רק דרך הרמב"ם בלבד בכל הלכותיו כי גם בדורו ובדורות שאחריו יש הרבה החולקים עליו הלא המה הראב"ד והרמב"ן והרשב"א והרא"ש אשר עולה מחלוקותיהם בהרבה מקומות וגם עליהם נאמר המימרא דאלו ואלו דברי אלקים חיים, וגם אחריהם בכל דור ודור מצינו הרבה מחלוקת בין האחרונים בעלי הש"ע המחבר והרמ"א פתיחה שיל"ת הטו"ז עם הש"ך ועליהם הפמ"ג עם החו"ד אשר כולם העלו חדשות וכל אחד קובע הלכה כדעתו דעת תורה ומן השמים מסכומים גם על פסקיהם כי התורה לא בשמים הוא וניתנה לקבוע ההלכה עפ"י שכל אנושיי של חכמי דור ודור וע"י ההלכות שישתנו בכל דור ודור ישתנו ג"כ במילא פירושי הכתובים מהתורה שבכתב וכמובן - וא"כ איך נוכל לומר ליתן התורה שבע"פ מן השמים בכתב כמו התורה שבכתב ממנ"פ אם משה רבינו יכתוב התורה שבע"פ רק כפי ההלכה שנקבע בכל דור ודור א"כ תהי' בטל ומב טל כל שאר דעות החולקים: ואם ינתן רק כפי ההלכה הנקבע בשמים הרי תהי' בטל ההלכה דתורה לא בשמים היא וניתנה באמת עיקר הפסק כפי שכל אנושיי שבכל דור ודור: ואם ינתן התורה שבע"פ בכתב עם כל ההלכות ודעות של כל החולקים מן השמים זאת לא ניתן להיאמר דדוקא בכל דור ודור יוכלו לחלוק זה אוסר וזה מתיר זה מחייב וזה פוטר זה מטמא וזה מטהר אבל איך יוכל להינתן מן השמים שני דברים מהופכים אסור ומותר כשר וטריפה כיון דבאמת שניהם אמת רק שנשתנו במקומות או בזמן וכמובן. ובלא"ה אם הי' משה רבינו עושה כן ליתן לנו הכל בכתב עם כל הדעות הרי הי' באמת עשות ספרים אין קץ פוק חזו כמה ארוכה התורה מני ים ספרים שנתחברו בכל דור ודור לאלפי אלפים ורבבות והרי כל מה שתלמיד וותיק עתיד לחדש ניתנה למשה מפי הגבורה. - ובזה יש לקשר בראשית עם לעיני כל ישראל לנעץ סופה בתחלתה עפי"מ דאיתא במדרש בראשי"ת ב' ראשית תורה שבכתב ותורה שבע"פ ותקשה קושית הגמ' עירובין הנ"ל מפני מה לא נכתבו גם דברי סופרים ומה שאמר בגמ' ע"ז עשות ספרים אין קץ ע"ז תקשה קושית המפרשים הנ"ל הרי מצינו שגם הרמב"ם יגע ומצא כדי מדתו שכתב כה"ת שבע"פ בס' משנה תורה, וע"ז מתרץ הכתוב לעיני כל ישראל שהקב"ה רצה ליתן התורה שבע"פ מה שבראה לעיני כל ישראל עפ"י סברת וצד כל החולקים שבכל דור ודור שכולם אמת וכנ"ל ע"כ הוכרח הקב"ה ליתן שתי תורות א' בכתב וא' בע"פ וכנ"ל דאלו הי' ניתן רק כפי מה שעשה הרמב"ם לא הי' נפסק רק כחד צד ולא מה שנראה לעיני כל ישראל והבן:

עוד י"ל עפי"מ דאיתא לפרש דברי המלאכים שאמרו תנה הודך על השמים ורצו לקבל התורה ואיך לא ידעו המלאכים טענת משה רבינו אליהם וכי למצרים ירדתם ולא שייך בהם נישואין וגירושין או חליצה וכדומה, ואיתא במפרשים להבין טענת המלאכים שרצו שיפסוק ההלכתא עפ"י שכל האלוקיי ולא עפ"י שכל אנושיי כמו דאיתא בגמ' תורה לא בשמים הוא אין משגיחין בבת קול וגם מצינו שרבה בר נחמני הכריע בפלוגתא שהי' לקוב"ה עם הפמליא של מעלה, וזה שאמר הכתוב בראשית ב' ראשית וקשה למה לא ניתנה התורה הכל בכתב כקושית הגמ' עירובין הנ"ל ע"ז אמר הכתוב שרצה הקב"ה ליתן ממשלת התורה כפי הפסק הנראה לעיני כל ישראל, ואלו הי' ניתן התורה שבע"פ ג"כ בכתב ע"כ הי' ההלכתא כפי שכל אלוקי שניתן משמים רק מאחר שניתנה בע"פ ונשכחו כמה הלכות ועי"ז נתרבו המחלוקת ולכך שפיר שייך לומר דהפסק הוא כפי שכל אנושיי וכך הי' באמת רצונו של הקב"ה מחמת כי אלו ואלו דברי אלקים חיים והבן:

ובזה יובן שפיר דברי פירשי' שמפרש לעיני כל ישראל ששיבר משה רבינו את הלוחות וע"ז תקשה מה מעליותא דמשה רבינו בזה דלכאורה הוא גרעון, ובדרכינו יובן שפיר מאחר דלעיני כל ישראל הוא להראות דהרצון של הקב"ה הי' שיפסוק ההלכה מה שנראה לעיני כל ישראל והיינו עפ"י שכל האנושיי וכנ"ל, וקשה הא אפי' אם התורה ניתנה בע"פ ג"כ מההכרח לפסוק הדין כפי מה שמקובלים הי' מהלמ"ס וע"ז שפיר פירשי' עפי"מ דאיתא דבשביל ששיבר משה רבינו את הלוחות גרם שכחה לעולם ולכך שפיר שעי"ז נתרבה המחלוקת בישראל ושפיר ניתן לפסוק הדין עפ"י שכל אנושיי ודוק היטב. וזהו הטעם שפיר דדרשינן בגמ' אשר שיברת שאמר הקב"ה למשה יישר ששיברת והיינו שע"י מעשיו של משה רבינו ששיבר את הלוחות נגמר מחשבת ורצון הקב"ה שיתרבו השכחה ואז תהי' הפסק כפי שכל האנושיי' וזהו דאיתא דישראל עלו במחשבה קודם בריאות העולם וקודם בריאת המלאכים משום דהתורה קדמה אלפיים שנה לבריאת העולם ורצה הקב"ה ליתנה להם שתפסק ההלכה כפי דעתם והבן:

במדרש רבה אמר רב סימון כשרצה הקב"ה לברוא את האדם החסד אמר יברא שעושין חסד אמת אומר אל יברא שכלו שקרים צדק אומר יברא שעושין צדקה ושלום אומר אל יברא שכלו קטטה מה עשה הקב"ה השליך אמת ארצה וברא את האדם. והקשו בזה המפרשים דלמה לא השליך הקב"ה את השלום שאומר ג"כ לא יברא ואמר בזה בני היקר החריף ושנון כמו"ה יעקב נר"י כי מתחלה הי' תרי לגבי תרי דחסד וצדק אומרים יברא ואמת ושלום הי' אומרים לא יברא אבל כשהשליך אמת ארצה לא נשאר רק חד לגבי תרי שלום שאומר לא יברא נגד חסד וצדק שאמרו יברא וע"כ בטל דברי שלום לגבי חסד וצדק ע"כ, שוב שמעתי שכן אומרים זאת בשם מאמר העולם. ולפיענ"ד נראה עפי"מ דלכאורה תיקשו על שלום שאמר אל יברא דכלו קטטה הא לא נברא העולם רק בשביל נתינת התורה לישראל כדאמרינן בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל התורה שנקרא ראשית והרי אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם וא"כ אם יברא הקב"ה את העולם ויתן את התורה לישראל אזי יהי' שפיר שלום ביניהם ולא יהי' קטטה ונסתלק הקטרוג של השלום. אמנם י"ל עפי"מ דאיתא במדרש דבשעת בריאת האדם קטרגו המלאכים ואמרו מה אנוש כי תזכרנו כו' ואיתא נמי בגמ' דבשעת נתינת התורה נמי קטרגו המלאכים בהך לישנא מהך קרא, וא"כ י"ל דהיינו הך המלאכים שקטרגו בבריאת האדם הן הן שקטרגו בנתינת התורה והן המה אמת ושלום שאמרו אל יברא וא"כ כיון שהם באמת נמי קטרגו בדברי תורה שלא ינתן לישראל וע"כ לדעתם שלא יתנו התורה לישראל ושוב לא יהי' ביניהם תלמידי חכמים וע"כ שפיר קטרג השלום ואמר שכלו קטטה, מה עשה הקב"ה השליך אמת ארצה היינו התורה שנקרא אמת השליך ארצה שנתן התורה לישראל ומאז הי' דעתו ליתן כח התורה שיפסוק עפ"י שכל האנושיי וזהו אמת מארץ תצמח שתפסק הדין למעלה עפ"י שכל אנושיי דלמטה ושוב יהי' תלמידי חכמים ביניהם שמרבים שלום ובטל קטרוגו דמאחר שהשליך אמת ארצה היינו התורה לישראל א"כ במילא יתבטל קטרוגו של שלום והבן:

בעשרה מאמרות נברא העולם ומקשים הלא רק ט' ויאמר איכא ומשני בראשית נמי מאמר הוא ע"כ. ולכאורה יש לדקדק הא הנך עשרה מאמרות אין המאמר של ויאמר הוא האמירה רק מה שנאמר אחר ויאמר היינו יהי אור, יהי רקיע הן הן המאמרים ומשום דבכל אחד ואחד כתיב ויאמר אלקים ע"כ דהי' אמירות מיוחדים בכל אחד ואחד, וא"כ יש להבין מה משני בראשית נמי מאמר הוא הא אחר בראשית לא נאמר שום בריאה דלא כתיב רק בראשית ברא אלקים את השמים כו' ופירושו בתחילת בריאת שמים וארץ וכמו שפירשו המפורשים וא"כ מהו המאמר שאמר אלקים תיבת בראשית ומהו נברא באמירת תיבת בראשית שנאמר עלי' דבראשית נמי מאמר היא. ונלפענ"ד בהקדם מה שיש להקשות הא דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד הא ביום הראשון ושני ושלישי לא הי' לא ערב ולא בוקר עד יום ד' שנתלו המאורות, וצ"ל דהוא רק שם מושאל שהי' ערב ובוקר יום אחד שבריאה הראשונה הי' בזמן כ"ד שעות שהוא זמן ערב ובוקר של כל הימים וכן ויהי ערב ויהי בוקר יום שני הבריאה השניי' היתה בזמן כ"ד שעות שהם ערב ובוקר והוא זמן יום שני וקורא לכל אותן כ"ד שעות לכל אחד ערב ובוקר יום אחד או שני על שם העתיד לאחר שיתלו המאורות שזמן כזה של כ"ד שעות תהי' יום שלם ערב ובוקר והבן:

אולם יש לחקור מתי הי' זמן המוגבל לתחילת חשבון שנתחיל לחשוב חשבון של הכ"ד שעות הראשונים לזה אמר בראשית נמי מאמר הוא שהשי"ת אמר תיבת בראשית עכשיו הוא ראשית של הבריאה לחשוב מהשתא חשבון כ"ד שעות שיהי' יום אחד כערך ערב ובוקר של אחר תליית המאורות וכנ"ל והבן היטב. ובזה יתורץ היטב מה שמקשים למה נאמר יום אחד ולא נאמר יום הראשון משום דאם הי' באמת ערב ובוקר והיו הכ"ד שעות הראשונים תיכף מוגבלים יום ולילה ליום אחד כמו הימים האחרונים לאחר שנתלו המאורות אז שייך שפיר לומר ראשון אבל מכיון דעדיין לא הי' ערב ולא בוקר רק שהוא שם מושאל יום אחד כערך ימים המאוחרים ע"כ שפיר אמר הכתוב רק לשון יום אחד והבן:

ובזה יובן מה שראיתי בס' אפוקי יהודא בשם הרמב"ם דהקב"ה ברא גם הזמן שעת בריאת העולם והיינו כדברינו הנ"ל, אולם במדרש ראיתי שהביא מדכתיב ויהי ערב ויהי בוקר ע"כ דכבר הי' נברא הזמן מקדם וכדר' אבוה שאומר הקב"ה בורא עולמות ומחריבן וכו' ועיי"ש והדרשא תדרוש ודוק: אלו קרבנו לפני ה"ס ולא נתן לנו את התורה דינו הקשו במפרשים מה תועלת הי' לנו קריבת ה"ס בלתי התורה וכבר מילתי אמורה בזה דבקריבת ה"ס שפסקה זוהמתן ועלו למדריגה גדולה כדאיתא בספרים ולכך היו משיגים מדעתם את כל המצות כמו האבות הקדושים שקיימו כל התורה, וכעת נלפענ"ד עפי"מ שאמר ר' חנניא בן עקשיא רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם] תורה ומצות שנאמר ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, ויש לדקדק פתח בתורה ומצות שאמר הרבה להם תורה ומצות וסיים בתורה לחוד יגדיל תורה ויאדיר, הן אמת שמפרשים ויאדיר במצות ולק"מ. אולם י"ל בדרך אחר דרחב"ע בא בזה לתרץ קושית ר' יצחק המובא ברש"י דלא הי' צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם, ואמרתי כוונת קושית ר' יצחק הוא כיון דעיקר התורה הוא רק ללמוד ולעשות היינו לקיים מצות עשה ול"ת ולמה התחיל בבראשית ולהאריך בסיפורים בבריאת העולם ומעשה האבות והשבטים שהוא רק לימוד בעלמא ונקרא תורה דהא הי' סגי ליתן רק ספר המצות בעלמא. - אולם י"ל דלק"מ עפי"מ דידוע דישראל נוטריקון יש ששים רבוא אותיות לתורה דכל איש מישראל יש לו אחיזה באות א' מה"ת (ועיין בפנ"י מס' קידושין שתמה ע"ז דהחשבון אינו מכיון) והנה כ"ז הוא רק משום שהאריך הקב"ה בהתורה עם המצות מתובלים יחד ונתמלא החשבון של ששים רבוא אותיות לכך יש אחוזה לכל איש מישראל אבל אם לא הי' נתונים מהר סיני רק המצות בלבד היו אותיות מועטין ולא הי' שום אופן לאחוזת ישראל באותיות התורה והבן - וזה שאמר ראב"ע רצה הקב"ה לזכות את ישראל שיהיו נאחזין בגופן של אותיות התורה לפיכך הרבה להם תורה ומצות היינו מעורבים התורה עם המצות כדי שיהי' בה ששים רבוא וזה שדייק מקרא ד' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ובזה יש להבין אלו קרבנו לפני ה"ס ולא נתן לנו את התורה רק ספר מצות בלבד דיינו והבן:

תוכן העניינים

זקן אהרן (קורץ)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה