זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד
פרשת עקב
איתא במדרש רבה פ' עקב על פסוק שמע ישראל וגו' משל למלך שקדש מטרנותא בשני מרגליות איבדה אחת מהן אמר לה המלך אבדת אחת שמור השני' כן קדש הקב"ה את ישראל בנעשה ונשמע אמר להן משה אבדתם נעשה שעשיתם את העגל שמרו נשמע וזהו שמע ישראל, נראה ענינו מה שפרשנו במשלי כ"ג אל תיגע להעשיר מבנתך חדל התעיף בו עינך ואינינו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועוף השמים נראה ענינו כי ילמוד אדם לנפשו כי לא טוב הוא להיות דרך איש ישר בעיניו לילך אחרי שכלו והבנתו לאמור בלבו זה דרך הישר לחיות בו על פני אדמה לאשר חנני ה' בשכל זה והבנה זאת בוודאי כך הוא רצונו ואורח זו אהלך להגיע בו אל הצלחת הנפשיות כי יראה אדם גם בעניני משא ומתן ופרנסתו וחזרת אחרי עשירו כמה פעמים אשר הי' נראה לשכלו כי ירוויח בענין זה ובאופן זה הרבה ולבסוף יראה כי סכל בדעתו ומה גם אף בסוחרים גדולים אשר המה בקיאים טובא בעניני מו"מ הרבה פעמים יבערו ויכסלו בדעתם ולשוא היתה טרחתם ויגיעם ובמה שסברו שיצליחו יפסדו וכן להיפך במה שסברו שיפסידו יצליחו וע"כ יוכרחו בני אדם להודת שקצרה דעת אדם להגיע למחוז חפצה וילמד אדם מזה שמכ"ש שקצרה דעת אדם לחיות חיי השלוח בלי חקירה וחיפוש בקירת הנפש אשר תחי' בהם חיי נצחית ואם כך אדם עושה ולא ירגיש על נפש שלו להדריכו בנתיב האמת וצדק כי אז יהי' גרוע הרבה מן בהמה כי עיר פרא אדם יולד והשטן עומד תמיד על ימינו לשטנו שהוא השטן הוא המה"מ יורד ומסטין לעבור ועולה ומקטרג ויורד ונוטל נשמה והוא צודה להכשיל נפש אדם אם לעבור על אחת מכל מצות אשר לא תעשינה או בעשות אדם מצוה הוא מטעה לב האדם לעשות אותה לאיזה הנאה או לכבוד ולהתפאר או למען יוכל להביא האדם ע"י זה לאיזה חטא כי כל הגדול ועושה מצוה יצרו גדול ממנו וזה נ"ל פי' תפלתנו יהי' רצון וגו' שתרגילנו בתורתך ואל תביאנו לידי חטא שנבקש שהשי"ת יהי' בעוזרנו לטוב ולקדושה אבל בתנאי שלא ירום ראש עלינו היצה"ר להחטיא אותנו עכ"פ כל מגעותיו בכל מיני דרכי האדם להכשילו וזהו פי' המאמר אמרו עליו שהוא מלא עינים בשעת פטירתו עומד מראשו של חולה וטפה של מרה בידו שנראה שלפי שכל דרכי איש ישרו בעיניו אך את כולם ישאו הבל כי כל ראות עיני אדם לפי דרכי, כולם המה מטרת הרע והמות וזהו כולו מלא עיניים רק בשעת פטירתו אדם החולה רואה כי טפה של מרה תלוי בו:
ובזה י"ל פי' הפסוק אל תשליכנו לעת זקנה ככלות כוחינו אל תעזבינו כי השטן זה יבוא ענינו בשני מיני מלחמות לנצחנו, א') לאשר ידוע כי העושה מצוה אמת קנה לו פרקליט א' והוא מליץ טוב עבור אדם העומד הכן ואומר ליום הדין זה פלוני בראנו וכן להיפך עשה עבירה אחת קנה לו קטיגור והוא מלאך משחית והוא עומד ומשטין על האדם וכבר פרשנו מאמר אם יש עליו מלין אחד יחוננו ויאמר פדאוהו מרדת שחת ואמרו חכמז"ל שאפי' ט' מאות וצ"ט מלאכים לחוב וא' לשבח אפ"ה יחונן ואמרתי שעכ"פ צריך להיות המלאך מליץ דוקא שיהי' כמצוה נעשית לשמה ובשמחה ויראה ואהבה ובכל כוחו וקנינו לפי ערכו ובזה פי' בס' לב דוד מאמר הכתוב שאמר המלאך לאברהם אל תשלח וגו' ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי שאותו המלאך הי' אשר נברא מהמצוה והי' המלאך הזה היותר ראוי והגון וקדוש ונורא מאוד מפני שגם קיום המצוה הי' מופלג מאוד ולזאת אמר המלאך עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וזאת אני יודע ממנו כי בראותו כי תכונת בריאתו הי' מושלמות מאוד ונכון. והנה לזאת בראותו כי יבוא לפני אדם איזה עבירה אז הוא מפתה לאדם ומזמין לו כל חשקו שיעשה אדם העבירה בחשק וברצון טוב כדי שיהי' המשחית הנברא כולו מושלם ויוכל להשטין ולהעניש את האדם ביותר וברצות האדם לעשות מצוה אז הוא מעצבו ומעכבו ומכניס בלבו איזה הנאה כדי שלא יהי' המצוה בשלימות וממילא גם המלאך הנברא הוא בעל מום ואין בו כח להיות סנגור:
וזהו נראה פי' האפלה והסר שטן מלפנינו מאחרינו כי אם ירצה אדם לעשות עבירה אז המסית עומד מאחריו ודוחפו לפניו כאלה אדום לעשות מצוה אז הוא עומד בפניו לעכבו ולהעציבו כאילו עומד על הדרך לעכבו שלא ילך וע"ז אנו מתפללים והסר שטן מלפנינו ומאחרינו וזהו ג"כ פי' הנ"ל אל תשליכנו לעת זקנה ירצה המתך וקן הוא וחיילותו המה המושלים באדם לעבור עבירות כמעט אן כח באדם להנצל ממנו וע"ז אנו מתפללים שאז אל יסור תשועת ה' מעלינו לעת זקנה שגבר עלינו כח הזקן וכסיל וגם ככלות כוחינו דהיינו בעת שאנו מקיימים המצות ואז תש כוחינו לעשות המצוה אז אל תעזבנו וזהו ג"כ פי' הווידוי אנא תבוא לפניך תפלתינו ואל תתעלם מתחנתנו כי על שני אופנים לא תוכל התפלה לעלות אם מחמת התפלה עצמה שאינו כהוגן ואין בכח המלאך הנברא מתפלה להביאו לפני השי"ת באשר הוא בעל מום ואם מחמת כי המלאכים המסטינים עומדים לפני התפלה כאילו הי' מבדילים בין השי"ת לבנינו וזהו אמרנו תבוא לפניך תפלתנו שיהי' כך במלאך הנברא מתפלה לעלות וגם שלא יבדילו בנינו משחיתים הנבראים מעוונת כמאמר סכותי בענן לך מעבור תפלה וזה אל תתעלם, יוצא לנו שיוכרח אדם לידע שכל דרכי איש בעיניו לא טוב כי אחריתה דרכי מות רק מוכרח האדם לבקש דרך חיים ולשמוע דרכי מוסר כי הוא חיינו ואורך ימינו ורק עפ"י שמיעת דברי תורה ומוסר יקנה אדם חיי נצחית וכמו שאמרו בראתי יצה"ר בראתי תבלין ולהכי ראשית דינו של אדם על דברי תורה וזהו מאמר שלמה המלך ע"ה אמר זאת יודע אני בבירור כי אל תיגע עצמך בענין משא ומתן להעשיר כי הרבה פעמים תיגע לריק והרבה פעמים אדם מיגע להעשיר אחרים ואמנם מזה תוכל ללמוד כי מבינתך חדל כי תראה בעיניך כי שכל טבעי שבאדם כוזב אף שהוא מיפה לך דרכך ויאמר לך כזה ראה וקדש ורק עפ"י שכלך תנהג עצמך ודי לך בזה שתבוא אל מטרת חיי נפשות כי ע"כ אתה צריך לשמוע תורה ומוסר כדי שתדע איך התנהג בכל ענינך ואמר אם בעניני גופך ופרנסתך ועשרך צריך אתה להתבונן שלא תהי' לריק עמלך וכמה פעמים נשארה תקותך מעל אף גם שאינו אלא הנאת שעה כי התעיף בו עיניך ואינם ירצה חיי אדם קצרים ומיד שמת נפסקה כל ענינו אדם ואפ"ה צריך להתבונן בו מכ"ש על חיי' הנפש הנצחוית כי אם עשה יעשה לו כנפים לעוף כנשר השמים ירצה שני דברים צריך אדם לעשות לנשמתו שתאור באור החיים, א') שיעשה לה כנפים והמה מצות ומעשים טובים, הב') לסור מרע שלא יבראו משחיתים כמו עוף שכנפיה משוחים בזפת ולא תוכל לעוף בשמים כי הנשמה המלוכלכת בעבירות כאילו הי' כנפיה נדבקת בזפת ואמנם הכנפים אלו אינינו כי אם ע"י שמיעת תורה ודברי מוסר וכמו שנאמר ודרך חיים תוכחת מוסר וזהו פי' המדרש הנ"ל דקודם עשיית העגל לא הי' יצר הרע שולט בהם וכמו שדרשו חכמז"ל חרות על הלחות אל תקרא חרות אלא חרות שהי' בני חורין ממלאך המות (עי' ע"ז ה') ולא הי' צריכים לשמוע רק ללמוד למצוה אבל לאחר שעשו את העגל ואיבדה נעשה ושלט בהן יצר הרע לכן שפיר אמר שמרו ונשמע אז תראו עכ"פ לשמוע אל התוכחה כדי שתנצלן ממלאך המות ולזה שמע ישראל: