אור ברסלב

זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד

פרשת נשא

פרשת במדבר

במד"ר וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמור מלמד שכל עשרת הדברות בדיבור אחד נאמרו ובגמ' איתא דאנכי ולא יהי' לך בדיבור אחד נאמרו, ואומר אחת דיבר אלקים שתים זו שמעתי כי עוז לאלהים ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו, יראה לפרש דהנה ידועה קושית הקדמונים דהידיעה והבחירה המה ענינים סותרים זה את זה דאם השי"ת יודע העתידות שאיש זה יחטא או יעשה המצוה לעתיד א"כ הוא מוכרח על מעשיו ושוב ליכא בחירה חפשית ואם נניח שהבחירה חפשית ביד האדם ומחויב אליו שכר ועונש על מעשהו א"כ נגרע הידיעה ח"ו מהבורא ית"ש מה שאי איפשר, עיי' ברמב"ם ובחובת הלבבות ומצינו ע"ז שני תירוצים (א) דעת רבינו אלשיך ז"ל מובא בס' פנים יפות להפלאה על התורה דמצינו לפי דעת חכמינו ז"ל דגם אצל השי"ת נמצא בחינת מחשבה ובחינות דיבור דהרי העולם נברא בדיבור ה' וכמו שנאמר בדבר ה' שמים נעשו ואמרו בעשרה מאמרות נברא העולם ואמרו ג"כ דבתחילה עלה במחשבה לברוא העולם במדת הדין הרי דיש בחינת מחשבה והיא למעלה בקודש מבחינת דיבור עד שאצילות והשתלשות מחשבה הקדושה עדיי' לא עשה רושם בעולם העשיי' עד שהוצרך לבריאת עולם הזה בחינת דיבור וממילא דאין חידש בזה דידיעת השי"ת אינו מכריח בעולם העשיי' הזה את המעשה רק הדיבור מכריח את המעשה ולזה אמר הנביא מפי העליון לא תצא הרעות והטוב מפי עליון דייקא דלא תצא משום שהדיבור מכריח המעשה וסותרת הבחירה אבל לעולם במחשבה יודע ה' רק שאינו מכריח ולזה כיוונו ג"כ חכז"ל במה שאומר ארבעים יום קודם יצירת הוולד נגזר עליו אם יהי' גבור חלוש עשיר או עני ואילו צדיק ורשע לא קאמר דייקא דבדיבור תליא, אבל במחשבה איכא ק דהידיעה אינו מכריח את המעשה וכתב בס' פנים יפות בפסוק אל אלהי הרוחות לכל בשר וכ' דמהאי טעמא אין אדם נענש על המחשבה מטעם כי הידיעה מוכרחת את המחשבה והוי כאונס על המחשבה ואין עונש אלא על דבר עבירה שהיא בבחירה, תירוץ (הב') הביא התוי"ט פ"ג דאבות על משנה דהכל צפוי בשם הר"ם אלמושונני שידיעת השי"ת היא כצופה ומביט העשייה שעושה האדם וכמו שאין ראיית האדם למעשה זולתו מכרחת העשייה ההיא כמו כן צפיית השי"ת את המעשה האדם אינו מכריחו ואין שייך לומר שיודע מה שעתיד האדם לעשות וא"כ מוכרח שיעשה כי לפניו ית"ש אין קדימה ואיחור שאין הוא ית"ש בחוק הזמן וזה ההבדל בין ידיעתו ית"ש ובין ידיעתנו שידיעת השי"ת הוא תמיד בהווה ואין עבר ועתיד לפניו ית"ש וכמו שבערכנו אין ידיעת ההווה מוכרחת כמו כן ידיעתו תמיד בהווה ואינו מכריח אבל הספק והקישוי שבידי הבריות בזה לפי שאין אנו יכולים לצייר איך תהי' ידיעתו ב"ה וב"ש תמיד בהווה אף מה שעתיד בערכנו וזה ג"כ דעת הרמב"ם בזה ולכן כ' שאין ידיעתו כידיעתנו ע"כ והנפקא מינה בין שני תירוצים הללו הוא דלשיטת האלשיך אין חיוב שכר ועונש על המחשבה טובה ורעה מפני שהמחשבה מוכרח מצד הידיעה והוי כאונס וכמו שכ' הפלאה הנ"ל והא דאמרו חכז"ל דהקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה היינו בנאנס על המעשה כמעלה עליו הכתוב כאילו עשאה אבל על מחשבה טובה גרידא אינו מקבל שכר וכן אין עונש על מחשבה עבירה מהאי טעמא דהוי כאונס, ומה שאמרו הירהורי עבירה קשים מעבירה איכא טעם אחר ועיין בחיי אבל לטעם האלמשונני גם על המחשבה מגיע שכר ועונש, ועל מחשבה טובה מגיע שכר טוב ועל מחשבה רעה הי' מגיע עונש מצד הדין רק מצד מדת החסד אינו מגיע עונש ולא על המעשה:

ובזה נבוא אל המכוין דאז כאשר שמענו מפי הגבורה דיבורים הרבה בדיבור אחד נתאמת לנו דברי מהר"ם אלמשונני הנ"ל דאצל השי"ת כל הזמן תמיד בהווה ואין אצלו עבר ועתיד וכל הזמן נברא כי לאשר שמענו באזנינו דיבורים הרבה בהווה וברגע אחת ועבר הוה עתיד הכל הי' בפעם וברגע אחת ושמיעתנו הי' בבחינת ראיי' הרי למדנו שהזמן תמיד בהווה אצל השי"ת והנה מודעת זאת מפי חכמים שגזרו אומר שהזמן הוא השליט על כל ברואי תבל והוא החזק מכל כי הזמן מבלה הכל וכמו שכ' רבינו בחיי' פ' בהעלתך שכל הבריאה תכלה ביובל עיי"ש אך כבר הראתי לדעת כי השי"ת הוא השליט על כל וגם על הזמן ובעיני השי"ת הכל בהווה ואת אלה ראינו ושמענו בשמיעת אנכי ולא יהי' לך וזהו כונת הפסוקים אחת דבר אלהים ושתיים זו שמענו ירצה עוצם וגודל הפלא והחידוש שראינו ושמענו שאחת דבר אלקים אנכי ולא יהי' בדיבור אחת כרגע אחת בלי קדימה שום אות לחבירו ובכל זאת שתים זו שמענו אנחנו שמענו שני דברות הכל בבחינת ראייה בלי שום קדימה ואיחור מזה מוכח כי העוז והגבורה לאלקים ואף שהזמן הוא השליט וגובר על כל נמצא כי לבסוף יבלה את הכל על כל זאת השי"ת הוא השליט על הזמן כי גם הזמן נברא מהשי"ת וכל חלקי הזמן עברי הוה ועתיד הכל בהווה אצל השי"ת ונתאמת מזה סברת המהר"ם אלמשונני דהידיעה אינה מוכרחת את המחשבה וא"כ הי' באמת מצד הדין מחויב לקבל עונש גם על המחשבה שכיון שגם היא נעשה בבחירה ואינו מוכרח רק ע"כ צריך לומר דרק מחסדי ה' ית"ש הוא שאינו מעניש על מחשבה רק על המעשה וזה שסיים ולך ה' החסד כי אתה תשלם ותעניש לאיש רק כמעשהו דוקא על המעשה ולא על המחשבה ולשון תשלם היא כעין דכתיב ומשלם לשונאיו דהיינו פורעניות לעוברי עבירה ולשון כי הוא מלשון כי תצא דהיינו אם תשלם לאיש רק כמעשהו ולא תעניש על המחשבה הוא רק מצד כי לך ה' החסד כי מן הדין הי' ראוי לענוש על המחשבה כמו על המעשה כיון שאינו אנוס לכך רק חושב בבחירה וא"ש:

תוכן העניינים

זקן אהרן (פריד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה