אור ברסלב
זקן אהרן (פריד) פרשת ויקרא

זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד

פרשת ויקרא

פרשת פקודי

במדרש רבה ויקרא אל משה וידבר ה' מכאן אמרו ת"ח שאין בו דעה נבילה טובה ממנו תדע לך שכן צא ולמד ממשה שהי' אב החכמים ואב הנביאים ולא נכנס לפני ולפנים עד שקרא לו ה' ע"כ ויש להבין דאם אמת שאנו למדין ממשה רבינו שהי' בו דעת עד שקרא לו ה' ונכנס, אבל עכ"פ איך מוכח מכאן דכל ת"ח שאין בו דעה נבילה טובה ממנו ועוד מדוע נקט דוקא נבילה, יראה לפרש דהנה האור החיים בפ' שמיני וז"ל אם נפש החוטאת משפטה היא תמות וכמאמר הנביא א"כ איך יביא קרבן ויפטר ונראה כי טעם נכון לזה יש על פי המשפט כי כשאדם חוטא אין בחינתו בחינת אדם על דרך אומרם ז"ל אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות ונעשה בהמה, וביום שחזר בתשובה רוח הוא באנוש ועלה ממדרגת בהמה למדרגת אדם האם ראוי הוא להמית אדם זה תחת בהמה לזה יביא דוגמת החטא שהיא בהמה וישתתף עמה בצער החושב כי הוא ראוי לעשות בעצמו משפט זה, ולפ"ז חלק המרגיש שבאדם היא הבהמה מציל, היא מציל את האדם וזו הוא מה שכ' אדם ובהמה תושיע ה' כי חלק הבהמה שבאדם בהצטרפתו עם האדם שהיא בחינת השכל נושע בו שלא יענש ונמצא כי הקרבת הקרבן בעד חטא אדם הוא בדין ומשפט וזה שאמר הכתוב משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה' עכ"ל בשינוי לשון קצת:

ויש לפרש בזה פסוקי תהלים ה' שפתי תפתח וגו' כי לא תחפוץ זבח ואתנה עולה לא תרצה זבחי אלקים רוח נשברה לב נשבר ונדכה וגו' הטיבה ברצונך את ציון וגו' אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל וגו' יראה כי בדורות הקדמונים שהי' אבותינו הקדושים מקריבין קרבנות הי' מחמת שאור שכלם האיר כאור השמש בהיר ונהיר וציורים והרגשת שכלם הי' גדול מאוד בעלי חכמה ובינה אשר שאפו אור בינתם ודעותם מבית המקדש ואז הי' די להם לכפר על עוונם בהקרבת קרבן בע"ח כי בעת הקריבם קרבן לה' הי' ציורם כ"כ חזק מאוד עד שהי' מתפעלים ומרגישים בהרגשה שכליות וציורת בשחיטת הקרבן כאילו נשחטו בעצמם ובשעת שריפת הקרבן דימו בנפשם כאילו נשרפו בעצמם והי' ממש מסירת נפש ולזאת הי' קרבן בע"ח חשיב ריח ניחוח כאילו הקריבו ומסרו נפש עצמם, וכן יהי' לעתיד כשיבוא משיח צדקינו ויגאלנו במהרה ומלאה הארץ דעה ואז ג"כ לגודל דעת ואור השכל אשר יהי' בנו נוכל להקריב קרבנות על חטאינו אך אתה בעו"ה שחרב בהמ"ק ואבדה חכמת חכמיו ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים ולגסות חומרינו לא נרגיש כלל למסור נפשינו בעת הקרבת בע"ח כי מותר האדם מן הבהמה אין א"כ מדוע יחפוץ ה' מאתנו בהמה כיון שגם עתה אנו חשובים כבהמה והבהמה לא חטאה ורק האדם חוטא ואדם יש לו בחירה להיות טוב ואם הבהמה חשובה מן האדם איננו מן הראוי שיקריב אדם הבהמה רק הוצרך להקריב עצם גופו בלב נשבר בתענית ובסגופי' וביסורים באופן שיורגש העבודה בלב ונפש וגוף וזה כוונת מאמרם ז"ל אך נקדים עוד שלכל איש ישראל שתי חיובים רובצים עליו (א) חיוב שבין אדם למקום וזהו תורה ועבודה וקיום כל המצות (ב) חיוב שבין אדם לחברו וזהו דרך ארץ וכל מדות טובות ושיהי' שקוע ציור שכלו תמיד בלבו שלא יצער שום אדם ולא יקפיד על דבר וכמו שאמרו חכמז"ל איזהו פרשה שכל גופו תורה תלוי בו זה דרך ארץ שנאמר בכל דרכיך דעהו והוא מישר אורחותיך, ולא נתפאר משה רבינו בשום מדה רק בעניוות וכבר אמרו כלל גדול בתורה ואהבת לרעיך כמוך ולהכי כך אמרו חכמז"ל כל תלמיד חכם שיש בו תורה וקיים כל חיובו שבין אדם למקום ואין בו דעה זו דרך ארץ וכמו שנלמד מפסוק בכל דרכיך דעהו יראה כי דרך ארץ נקרא דעה ואיש זה אינו מרגיש על צער חברו כלל ואינו חס על כבוד אחרים מכש"כ שלא יצטער על שחיטת בע"ח, כיון שאפי' צער אדם אינו חשיב אצלו, וא"כ אין הקב"ה מקבל ממנו קרבן בהמה כיון שלא יתפעל משחיטת הקרבן ונמצא נבלת הבהמה אשר הוכן לקרבן טובה וחשובה ממנו כי אולי הי' הוא במדרגת אדם הי' נתקבל הבהמה לקרבן אך כיון שהוא אינו מדרגת אדם שאין לו ציור להתפעל מרעות אחרים נבילות הקרבן חשובה וטובה הימינו ואינו מן הראוי להקריב החשוב תחת הגרוע וזהו כונת המדרש דמשה רבינו לגודל ענוותנותו לא הרהיב בנפשו עוז לגשת לפני השי"ת אודת הקרבת קרבן כי שמא לא הגיע אנשי הדור למדרגת אדם ויהי' כת"ח שאין בו דעה ולא יחפוץ ה' בקרבן כלל ולזה לא הלך עד שקרא אותו השי"ת וצוה עליו אודות קרבן א"כ שפיר אמרו ת"ח שאין בו דעה וכו' דאי לאו הכי הי' לו למשה לילך בעצמו ולהציע עבודת הקרבן וא"ש:

תוכן העניינים

זקן אהרן (פריד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה