זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד
פרשת וילך לשבת תשובה
במדרש הביאו בילקוט אליעזר יש אחד זה אברהם שנאמר אחד הי' אברהם ואין שני שאין לו בן זוג גם בן ואח אין לו ובשעה שאמר הקב"ה קח נא את בנך את יחידך לא ראה את בנו ובשעה שאמר לו לך לך מארציך לא ראה שיש לו אח ע"כ והוא פלא. ונקדים הפסוקים בפ' העקידה וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז וגו' והוא פלא דהרי הראשון אשר הוכן לעולה לא הי' איל רק בנו יצחק ואיך שייך לומר איל אחר עי' רש"י, עוד וילך אברהם וגו' ויקח וגו' תחת בנו שהוא מיותר עי' רש"י ועוד לא עשה אברהם כלום כאשר אמר לו המלאך ועל תעשה לו מאומה וכתוב יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת. יראה ע"פ מה שפרשנו בפ' ויגש ויפול אל צווארי אביו ויבך ופירש"י ויעקב לא נפל על צווארי יוסף מלמוד שקרא ק"ש ותימא דהרי הי' יכול לנשקו אחר שסיים הק"ש אבל הנראה דהנה כתוב מבשרי אחזה אלהי דענין אלקי אנו למדים מעצמינו דכמו שהנשמה באדם נמצאת בלי שום ספק שבעולם והיא רואה ושומעת ומבינת ואינה נראות כמו הבורא מצוי ורואה בעולם ומשגיח ושומע ואינו נראה. והנה השי"ת צוונו ואהבת את ה' וגו' בכל לבבך אנו למדין אהבה זו מעצמינו וכמו שידוע שאם נודע לחשוק שהחשוקה אוהב ג"כ איש אחר מיד בוער בו חמתו ונעשה ביניהם פירוד ופסקה אהבה כ"כ אהבת הבורא אם יאהב אדם עוד דבר אחר מיד נחלש אהבה כי אהבה אמיתית אינה יוכל להתחלק והנה כמו אם החשוקה אוהבת דבר אחר הנצרך לגופה כמו תכשיטין ומגדנות ולבושים כדי שתתקשט עצמה ויהנה החשוק ממנו יהי' לרצון לפני החשוק וכ"כ אם יאהב אדם בניו כדי שיהי' עובדי ה' ולאכול כדי שיוכל לעבוד את ה' א"כ כל עניינים אשר אוהב הוא מסייע לעבוד את ה' והרי זה חשוב כאילו הי' הלב ולא מאהבת ה' וזה הפי' בפסוק ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך שכל אהבת אשר הלב ולא מהם יהי' לשם אהבת ה' ואמרו חכמז"ל לכך נסמך אחד לואהבת משום שאחד בגימ' אהבה ואהבת ה' צריך שיהי' אחד וזה פי' תפילתנו ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך שכל אהבת אשר יהי' בלבנו יהי' כולם מיוחד אשר תכליתם אהבת ה' אבל אם בני אדם בנים סוררים או אוהב הון כדי להתענג גופו אין זה אהבה כלל כיון שהוא חלוקה ואף שעושה ג"כ מצות מ"מ אהבה צריך להיות אחד:
ובזה יובן דברי חכמז"ל שיעקב אבינו הי' בטוח על בניו שהיו בצילו שהמה יראי ה' רק על יוסף שנתגדל במצרים במקום הטומאה וגם כי עלה מזולו ונעשה משנה למלך ירא לנפשו יעקב אבינו אולי נטעה מדרך התורה דכתיב וישמן ישורן ויבעט לכן שפיר לא חבב ונשק ליוסף מפני שלא הי' רוצה לחלק באהבתו לה' ולאהוב דבר שמתנגד לאהבת ה' וזה שאמר שיעקב לא נפל על צווארי יוסף מפני שהוא קורא את שמע דהיינו אחד ואהבה בכל לבבך ואם יאהב ליוסף ג"כ ולא יוכל לומר שמע דהיינו אחד ואהבת בכל לבבך והנה ובכל נפשך ובכל מאודך נשמה וממון יראה לפרש כי כמו שאמרו אהבה אין לה עינים שהחשוק אין לו עינים לראות שום דבר חוץ מחשוקתו ונוח לו כמה פעמים לאבד ממונו בעבור חשוקתו כי הרבה פעמים ראינו כי האב עשיר גדול ואינו רוצה שבנו יקח חשוקתו ואם יעבור וישא יעבירנו מנחלה ובכל זאת הבן אינו משגיח על זה והרבה פעמים אנו רואים כי אם יאהוב לאשה והחשוקה בגדה בו ימית נפשו עלי' כ"כ מחויבת האהבה להשי"ת למסור נפשו וממונו על אהבת ה' ומצינו כל זה באברהם אבינו כי מסר נפשו והושלך לכבשן האש עבור אהבת ה' ובממונו במה שאמר הרימותי ידי לאל עליון אם מחוט עד שרוך נעל ועכ"פ כל כך הי' אהבת ה' מלא בלב אברהם אבינו עד שלא ראה שום דבר ולא חשיב בעיניו שום קנין שבעולם ולכך כאשר ציוה אותו ה' קח נא את בנך וגו' והעלהו יצא מלבו כי הוא בנו יחידו ונדמה בעיניו כאילו אמר לי השי"ת הקרב לי איל זה כיון שהי' מגמת רצון השי"ת ולזה יובן כאשר אמר לו השי"ת שאל ישחוט וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר ירצה שנדמה בעיני אברהם אבינו שמנעו הקב"ה לשחוט איל זה רק יעלה איל אחר ולזאת ויקח את האיל ויעלהו תחת בנו דהיינו שלכאורה הי' לו לשמוח יותר בהקרבת האיל מאשר הי' הקרבת בנו ואמנם העיד הכתוב עליו כי הקריב האיל תחת בנו שלא הי' בעיניו שום חילוק והי' זה תחת זה כאולי הי' שניהים אילים וזה שאמר לו המלאך ה' יען אשר עשית את הדבר הזה דהיינו ששחטת את האיל ולא חשכת את בנך וגו' דהיינו גם בשעה שחשכת ומנעת לשחוט לא הי' בלבך שום שמחה שנשאר לך בנך רק היית כ"כ בהתלהבות אהבתו שנדמה לך שאיל אתה שוחט ואיל נשאר לך ולכן ברך אברכך והרבה ארבה את זרעיך:
ובזאת יובן מאמר הש"ס אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ולכאורה מה ענין זכרון קרן איל לעקידת יצחק דהרי מה שרצה לשחוט את יצחק הי' קודם לאיל ואפי' לא הי' שוחט את האיל ג"כ הי' ראוי לזכור עקידת יצחק אבל בדברינו א"ש דעיקר הי' ניכר בשחיטת האיל שהי' נדמה לו כאיל הי' איל ולגודל צדקתו וזה תעמוד לנו זכותו עד עולם ובזה נבין פי' המדרש הנ"ל יש אחד זה אברהם ואין שני שאין לו בן זוגו שאין דוגמתו בעולם והטעם כי בשעה שנאמר לו קח את בנך לא ראה כלל שיש לו בן מגודל אהבתו בה' לא ראה שום דבר וכן כאשר נאמר לו לך לך מארצך לא ראה שיש לו אח וא"ש:
איתי' במדרש בשעת עקידת יצחק ביקש אברהם אבינו לפני הקב"ה תן לבני עשי"ת ויש להבין מנא לן זה והיכן איתא כן בתורה עוד אמרו דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב ואימתו ה' ית"ש נמצא וקרוב בעשרת ימי תשובה ויש להבין הלא מלא כל הארץ כבודו ואיך שייך בהשי"ת קרוב ורחוק אבל יראה עפ"י מש"כ בס' פלא יועץ כי האדם דומה בזה העולם למי שעיניו סגורות ויושב בבית חשוך ואם מביא בבית אור כל זמן שלא נפתח עיניו לא יראה אבל לפי פתיחת עיניו יראה האור אם מעט מעט ואם הרבה הרבה כן האדם דומה בכל השנה כאדם סגור עינים שאין עיניו אלא על תאוות וגם עולם חשוך ואמנם בימים האלה בכל שנה ושנה נותן הקב"ה שפע יראה ואהבה ותשובה ושערים האלו נפתחים רק תלוי בפתיחות עינים והכנה לכך בוודאי אין ישראל בעולם אשר לא ירגיש במורא ופחד ה' בעשי"ת ומה נועלו האנשים אשר גם בימים הקדושים האילו ג"כ סיגר עיניהם והולכין בחשך דומים לילד אשר הורגל רק בחלב אמו וכמו שפרשנו לעיל הפ' כגמול עלי אמו אך אם אנו רוצים לשוב אז ה' קרוב כי הוא מאיר לנו ונותן לנו כח לשוב לפניו ויראה דזהו הפי' במאמר הנ"ל דבעשי"ת קרוב ה' ומאיר לנו כדי שאם נפתח עינינו ואיפשר לומר דזה הפי' הפסוק ויקרא ה' אל אברהם שנית אשר יאמר היום בהר יראה ירצה דהדורות הבאים יאמרו כי היום ה' יראה שכל איש ירגיש הדר גאון פחדו וישוב לה' ובזה יובן המדרש בשעת עקידה ביקש אברהם שיהי עשרת ימי תשובה שהימים יהי' מיוחדים אם ירצה לפתוח עיניו יראה מיד פחד ה' וישוב בתשובה שלימה אמן: