זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד
לשבת תשובה תרמ"ב
איתא במדרש בשעה שאמר יעקב וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך אמר הקב"ה חייך שאני נותן לבנך עשרת ימי תשובה והוא תמוה דמה ענין עשרת י"ת למעשר. יש לפרש דהנה אמרי' במדרש על פסוק כי בתחבולת תעשה לך מלחמה אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות עיניים רמות זהיר לטוטפות בין עיניך לשון שקר ולמדתם ידים שופכות דם וכו' והקשו בזה שהרי כתיב אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד ואמרו חכמז"ל כשאדם עשה תשובה מאהבה זדונות נעשה כזכיות ואיך איפשר שיתהפכו עוונת לזכיות ועוד אמרו במדרש שהקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים והופך מדת הדין לרחמים וקשה להבין. ויראה להסביר הדבר עפ"י דמיון שכ' קצת בס' עמוד העבודה הנה אם יש לפנינו קדירה מלאה דבש ונשפך לתוכה מדה קטנה של מרה הנה כל טועם ממנו אף שטועם מתיקות מדבש מכ"מ הוא מעורב בטעם מר ונתקלקל הדבש ואם אנו רוצים לתקן הדבש יש לנו שני דרכים להוציא המרה זאת מתוך הדבש על ידי חכמת המעמיק כידוע והוא בטורח גדול ויגיעה רבה אבל יש עוד דרך לתקן הדבש ע"י שאנו מוסיפין עליהם דבש הרבה עד שיבטל טעם המרה ויאבד ויתהפך לדבש ואז אנו רואים בחוש שלמשל אם שמנו בכלי מאה מדות דבש ונמצא עתה מאה ואחד נמצא המדה היתרה הוא מפני שנתהפך המרה לדבש והנה כמו כן נדמה בעינינו שהתורה והמצות שאדם לומד ועושה המה וכמאמר הכתוב ומתוקים מדבש ומנופת צופים ואמנם העבירות שאדם עושה המה מרים כמרה תיסרך רעתך וכו' ודעו וראו כי רע ומר עזבו ה' כי אין שום עבירה קלה או חמורה שאדם עושה בעולם שלא יהי' נענש בעולם הזה או בעוה"ב וכמאמר של האומר הקב"ה וותרן יוותרו מעי' ואין מצוה בעולם או דבר טוב שבעולם שאדם עושה שלא יהי' מקבל שכר עליו ואפי' על שיחה קלה וכמו שאמרו בנזיר בשכר שקראה הצעירה עמון קבלה שכר ונזהרו ישראל שלא לצער אותם אמנם כ"ז שהעוונת מעורבים בזכיות הלא הוא כמרה ולענה מעורב בדבש שהאדם אינו יכול לקבל שכר המצוה בשלימות כי מדת הדין המה מרה כלענה מעכבת את מדת החסד ויש לזה ג"כ שתי תקנות או לברר העונש מתוך הזכיות ולהפסיד מדת הדין ממדת הרחמים והיינו ע"י יסורים קשים בעוה"ז בעניות וצרות ופגעים רבים או בעוה"ב גהינם ושאול תחתית וכף הקלע וגילגול ר"ל ובזה שיורד מדת הדין על האדם נתברר מדת הרחמים ויוכל לקבל אחרי כן ג"ע ושכר עוה"ב בשלימות או יש דרך אחר שאדם עושה חבילות מצות ובכל אבר ואבר שחטא עושה הרבה מצות ומתחרט על העבירות הרי הוא מוסיף זכיות ומצות כאילו הוסיף דבש הרבה עד שננתק העבירה ונעשה ממנו זכיות וכהיפך המרה לדבש כן תתהפך מדת הדין לרחמים ונמצא מתהפך הזדונות לרחמים:
ובזה יש לפרש הפסוק ראה נתתי לפניך את החיים ואת המות ובחרת בחיים דהנה המעשים נקראים זרעים כש"כ הזורעים בדמעה ברנה יקצורו דהיינו מה שאדם עושה מצוה בגלות לעתיד אנו מקבלין שכר וכן העבירות שהאדם עושה נקרא ג"כ זריעה וזה שאמר הכתוב דבעשיית תשובה אני נותן לכם שתי דרכים דהיינו החיים מה שהאדם עושה מצות ומע"ט כי היא חיות הנפש ואת המות דהיינו יסורים ופגעים ובחרת בחיים אני נותן לך עצה טובה שתבחר בתשובת חיים דהיינו שתעשו הרבה מצות ומע"ט למען תחי' אתה וזרעיך שגם הזרע שלך דהיינו המעשים רעים שעשית ג"כ יתהפכו לטובה וחיים אבל אם תעשה תשובה מיראה אז אפי' אם אתה תחי' אבל המעשים רעים לא יחי' כיון שתענש עליהם ובזה יש להבין המדרש על פסוק ברוב עם וגו' אמר הקב"ה אימתי אני מתעלה בעולמי בשעה שישראל נאספים לבה"כ ולב"מ ונותנין שבח וקילוס ושומעין הגדה מפי חכם אז אני מתעלה בעולמי ואומר למלאכי שרת בואי וראו עם זו יצרתי לי כמה הן משבחין אותי ובאותו שעה הן מלבישין אותי הוד והדר ואני מוחל ומכפר עוונתיהם של ישראל ויש להבין איך יש ענין מתעלה אצל השי"ת והלא אין שם מעלה ומטה ויראה לפרש עפ"י מה שכתבו רבותינו השל"ה והעמוד עבודה על פסוק ארדה נא ואראה דהתמי קיימת וכי לא ידע הקב"ה ולמה צריך ירידה ועוד האיך שייך ירידה והלא מלא כל הארץ כבודו וכתבו ז"ל דיש שני מיני ירידה ועלי' הנה העולה בסולם ויורד בו מיקרי עלי' וירידה וכן אם איש אחד אשר הי' שר קטן ונעשה מלך או מלך שנעשה הדיוט מיקרי ג"כ עלי' וירידה אבל החילוק בין שני עליות וירידות הוא שבבחינה הראשונה נשתנה העצם והגוף שעמד למטה עלה למעלה או ירד ממעלה למטה אבל בבחינה שנייה העצם לא נשתנה כלל רק המעלה והמדריגה שהי' לו בתחילה נשתנה וזה הוא ענין הירידה שמצינו אצל השי"ת לא שינוי עצם חלילה אלא שינוי מדריגה וזה שהי"ת הוא במדריגה העליונה מלך מלא רחמים וחסדים. כי עולם חסד יבנה ומגמתו תמיד להיטיב לבני אדם בכל מיני טובות רק חטא האנשים אשר מגברין מדת הדין המה מעכבין וצריך השי"ת לצמצם מדת טובו וחסדו אשר בו ניכר אלהותו ויכולתו ויגיע מזה לחסרון לעולם בחיים ופרנסה ונראה ח"ו כאילו לא הי' ביכולתו להטיב והוא יורד ממדרגתו הגדולה לקטנה ממנו ושפיר אמר הכ' ארדה נא דהיינו ע"י חטאת סדום ע"כ אני יורד ממדרגתו ובזה מובנים דברי המדרש שאמר השי"ת אימתי אני מתעלה בעולמי שאני משיג מעלה ומדריגה גבוה עד שאוכל להיות טוב ומטיב לכל העולם בשעה שבני ישראל מתאספין להתפלל ולשמוע תורה אז אמר למלאכי שרת עם זו יצרתי לי דהיינו להנאתו שכל המלאכים והנבראים אינם עושים שום התפעלות שיהי' לי נחת ואתעלה על ידן כיון שאין להם בחורה אבל ע"י ישראל שהמה לי עם סגולה שאני חפץ בהן וע"י תורתם ותפלתם אני מתעלה מעלה גבוה שאני יכול למחול עוונתיהם של ישראל מטעם שיתהפכו זדונות לזכיות והמר למתוק ומדה"ד למדה"ר וזהו ג"כ הכוונה במאמר עלה אלהים בתרועה שע"י התרועה ויבבא וכמו שתרגם והתשובה ע"י עלה מדת הדין במדריגה גבוה ונעלה ה' בקול שופר ואמנם אימתי זמן זה הוא בעשי"ת כי אז מתעלה ומוחל עוונת ופרשתי בזה המדרש דכל השנה השטן מקטרג והקב"ה דוחה אותו ליום הדין והנה ידוע כי א' מתנאי המצוה שיהי' נעשה רק לשם ה' בלבד וכמו שפשרתי בפסוק כי עתה ידעתי ופרשתי ג"כ המשנה אור לארבעה עשר הכל מבואר לעיל בספר, עכ"פ המפרסם צדקתו הוא עבירה ואפ"ה כ' האר"י ז"ל דמצוה לנדור נדר וצדקה ולשלם ואף שהוא עבירה מ"מ הוא מכוון לזכות אחרים כדי שגם אחרים יעשו כונותו ופי' בזה הפסוק נדרו ושלמו לה' כל סביביו יובילו שי למורא ובזה מתישב המדרש הנ"ל יען שיעקב אבינו הי' יכול לקיים מצות מעשר בלי שיאמר כן וכל אשר תתן לי ואדרבה זה קצת עבירה ומפסיד מחלקו מ"ע לא חש לכך כדי לזכות אחרים כדי שגם אחרים יעשו כמותו וכן הוא בבחינת צדיק וחסיד שאינו חש על עצמו ואפי' יפסיד שכרו לא איכפת לי' וזה הי' מדרגת אברהם אבינו וכאשר פרשנו בפתיח' לאומר לציון ובשכר זה אמר הקב"ה אין לבניך עשרת ימי תשובה שתזכו שמעבירות נעשו זכיות וזה דומה ממש כמו שיעקב אבינו היפך הרע לטוב כן נהפוך עוונתינו לזכיות ויחדש עלינו שנה טובה שנת גאולה וישועה ופרנסה טובה אמן (עי' תולדות אהרון):