אור ברסלב
זקן אהרן (פריד) לר"ה לפני תק"ש

זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד

לר"ה לפני תק"ש

דרוש לר"ה תרמ"א

אמר מיכה מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא ישוב ירחמינו ויכבוש עוונותנו ותשליך במצולות ים כל חטאתם תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם. יש לדקדק על כפל הדברים נושא ועובר ולא יחזיק וגם יכבוש וכו' ולמה דוקא במצולת ים ולא במדבר:

ובב"ב ע"ג אמר רבב"ח אישתאי לי נחותי דימא וכו' זמנא חדא הוי אזלינן באורחא ורמי לי' גלא קלא לחברתי' ואמרה מי שבקת מידי בעלמא דלא שטפתא וניתי אנא ונחרבה אמרה לה פוק חזי גבורתא דידך אפי' כמלא חוטא דחלא ליתא דעברי שנאמר האותי לא תוראו נאום ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול לגבול ים חק עולם לא יעבירנו וידוע דמאמר זה צריך פירש:

כבר ידוע דעת אנשים טועים שאמרו שאין השכל מחייב שיהני תשובה ואיך יבנה אדם בדיבורו מה שהרס בנין גדול שסובל אחוש ואיך יהי' אדם שנאי ומשוקץ ומתועב לפני המקום וברגע א' נעשה אוהב וידיד אמנם יובן הענין ע"פ השכל עפ"י מה שפי' המאיר איוב על המדרש ד' תשוקת הן אין תשוקת אשה אלא לבעלה שנאמר ואל אישך תשוקתך אין תשוקת הגשמים אלא לארץ שנאמר פקדת ארץ ותשוקקה אין תשוקת הקב"ה אלא לישראל שנאמר ועלי תשוקתך אין תשוקת יצה"ר אלא לקין ולחביריו שנאמר ואליך תשוקתו ופי' הנ"ל עפ"י מה שביארו המחקרים שכל הדברים בצאתם ממקומם וממדריגתם הטבעים ישתוקקו לחזור למקומם הראשון כמו הנר דולק ואף אם נטה אותו לאיזה צד שירצה הלהב עולה למעלה כי פנה אל יסוד האש שהוא למעלה והאבן נופל למטה לארץ כי נמשכה ליסוד הארץ שהוא למטה וכן כולם והנה אנו רואים שאלו הד' דברים הנזכרים יוצאים ממקומם הטבעים א' הגשם הלא ידוע דבראשית הבריאה הי' המים על הארץ וכמו דכתוב על הרים יעמדו מים עד אשר אמר השי"ת יקווה המים וגו' ותראה הידשה הכריח השי"ת את יסוד המים ע"כ לקוות אל מקום א' למען תראה היבשה ונטו ומלאו ממקום טבעם ע"כ ישתוקקו המים תמיד לכסות ארץ כי יהמו יחמרו מימי גלי הים לכסות פני ארץ לשוב למקומם הראשון אשר נבראו בטבע וכן הרשעים ישתוקקו אל הרע מצד טבע חומרם והוא היצר הרע אחרי אשר מלך על האדם עד כלות לו שלש עשרה שנים ולזאת כל ימי חייו ישתוקקו לשוב לממלכתו וזהו אומרו אין תשוקת היצר אלא לקין ולחבריו הרשעים וכן האשה להיות עצם מעצמי בעלה ויצאה מובדל משורשה תמיד משתוקק לשוב אליו ואין תשוקת הקב"ה אלא לישראל היא הנפש חלק אלהי ממעל אשר תשתוקק למקורה כי הקב"ה נפח באפיו נשמת חיים והרוח תשוב אל אלהים נמצא א"כ באדם שתי תשוקת מתנגדות הא' מצד החומר והיצר הרע משתוקק על טבעו והשני הנפש מחלק אלהי משתוקק אל מקורה וטבעו אל אלהים אשר נתנה. והנה עיקר התשובה לא רחוקה היא ממנו להבין כי אחרי אשר הנניית הנשמה אל אלקים והוא היצר הטוב בא לאדם אחרי נטיית החומר אל יצרו כי היצר הרע מולך י"ג שנים אדם נמצא לש"ז מאדם מוכרח קצת בטבע לחטוא ולכן יקבל השי"ת בשובו מדרכיו את תשובתו ואמנם אם אמת יש לאדם התנצלות על החטא מפאת המושך אחרי חומרו אבל אין לו התנצלות על אשר לא שב בתשובה שלימה כי טבע השני מכריח אותו להשיב הנפש אל מקורה ויש לזה דמיון נפלא הים הגדול אף כי המו ירעשו גליו למשוך אחר טבעו ומקורו הראשון לכסות ארץ ודר"ה מ"ע ינוחו שם גליו ולא יעבורו כי עומדים ושומרים לציווי השי"ת שאומר לים עד פה תבא והוא דמיון נפלא לאדם בחטאו שיראה לשוב מדרכו והוא מאמר הנביא ירמי' ה' שמעו נא זאת עם סכל האותי לא תיראו נאום ה' אם מפני לא תחילו אשר שעתי חול לגבול ים חק עולם ולא יעבירנהו ויתגעשו ולא יוכלו וגו' ולהעם הזה הי' לב סורר ועורה סרו וילכו ירצה היה לכם ללמוד ולהביא ראי' על תועלת התשובה מהים הגדול אף שמצד טבעו יתגעשו גליו ויהמו מימיו לכסות ארץ ובכל זאת אחרי אשר יתגעשו יהמו גליו ישובו ויחזרו ולא יצא חוץ לגבולם בציווי ה' יתברך כן אתם בית ישראל אף שהחטא שלכם הוא מצד נטיי' הטבעית מ"מ אחר החטא הי' לכם לשוב ולחזור בתשובה כמו סערת הים ואמנם אתם לא כן כי לא די שהי' לכם לב סורר ומורה כי אם סרו וילכו ירצה אף אחר החטא ועוון אינם חוזרים כי אם הולכים עוד בשרירות לבם וע"ז אתם עם סכל וגו' וזהו הכוונה במאמר רבב"ח כשירד בים לרום סגל ירצה שירד לשוטט בדעת הרשעים אשר כבר עברו כמה עבירות כי גלי הים כינוי ליצר הרע כי שניהם ירעשו עבור טבעם שהי' מקדם מושלים ושמע טענת היצר ודברי פתוי לאמור האם כבר שבקת מידי דלא שטפת וניתי אנא ואחריבנה ירצה לאחר שידוע שהאדם נקרא עולם קטן ואחר שכבר פגם האדם בכל הגוף ונפש שהוא קרבן עולם קטן ואיך יוכל להיות שיהני תשובה ע"ז הלא טוב להחריב אותה יותר וילך האדם יותר אחרי תאוות לבו ואמנם השיבו ע"ז פוק חזי גבורתא דמרך ירצה אדרבה יש להביא ראי' מגבול הים אף שיתגעשו יהמו מימיו מוכרח עפ"י טבעו בכל זאת לא יעבירנהו לגמרי אלא לסוף עומד בציווי השי"ת וכן יהי' רשע הבעל תשובה אף שיהמו מיעיו בפיתות היצר מצד טבעו להרשיע בכל זאת יעשה תשובה לסוף לקיים רצון השי"ת ואז מקובל תשובתו וא"ש:

ונקדים עוד מאמר הש"ס ת"ר שלשה ספרים נפתחים בר"ה צדיקים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים רשעים לאלתר למיתה בינונים תלוים ועומדים וב"ה אומרים ונטה כלפי חסד ופריך והיכי עביד ר' אלעזר אומר נושא שנאמר נושא עוון וריב"ח אומר כובש ופירש"י נושא הקב"ה מגביה כף המזנים של עוון כדי שתכביד כף זכות ומ"ד כובש את כף המזנים של זכות ומכריע ויש לדקדק מאי נ"מ אי כובש או נושא ולמה אמר דוקא מטה כלפי חסד ולא אמר עושה חסד. ונראה דהנה המשפט שיש לנו יציר' תבל אצל הבורא יתברך ביום הדין יוכל להיות ע"פ ב' בחינת בחינה הא' אם נעריך החטא ועוון נגד מי היתה ואת מי הכעיס האדם בעולמו באוולתו הלא הי' ראוי שיקבל עונש בלי תכלית כי העונש לפי הפגם והפוגם בכבוד בלתי בעל תכלית גם עונשו ראוי שיהי' מבלי תכלית וקץ כי אין קץ לפגם חטאו והבחינה הב' לפי המבייש אם נערוך החטא לפי ערך אדם שהוא ילוד אשה קצר ימים שבע רוגז אז גם העונש ירד לפי מדתו ולפי ערכו ומדתו יקבל עונשו ומעתה נתבונן בדרכי ה' יתברך ולשפטו דהצדיקים אשר יש להן רוב זכיות ומיעט עוונת נכתבים לאלתר לחיים טובים כי פשיטא שאין הקב"ה דן אותו לפי ערכו הבב"ת וכבחינה א' דא"כ גם העונש הי' ראי' לשלם מבלי תכלית וזה אי איפשר כי אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא והוא מוכרח על החטא מפאת חומרו וכמאמר זכור כי עפר אנחנו ויפורש בזה הכתובים אל תבוא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי מלפניך משפטינו יצא עיניך תחזינה מישרים וקשה דהא היא סתירה מני' ובי' כי אם בקש בראשונה שאל יביא במשפט איך אמר מלפניך משפטינו יצא ואמנם בדברינו יובן דבראשון בקש שהקב"ה בל יערוך עצמו הבב"ת שיבוא במשפט עמדי שיהי' המשפט והחטא בערכו כי אז לא יצדק לפניך כל חי אפי' מי שרובו זכיות ואין לו רק חטא א' אשר כמעט מוכרח להיות בכל איש אלא מלפניך משפטי יצא שיהי' המשפט מלפניך חוץ ממך ורק בערך בל סכלית וילוד אשה אז עיניך תחזינה מישרים תוכל להפוך בזכותו:

וזה הי' א' מטענות איוב שאמר אדם ילוד אשה קצר ימים שבע רוגז אף על זה פקחת עיניך ואותי תביא במשפט עמך אחר שפקחת עיניך עלי ואדם מוכרח מצד שהוא קצר ימים שבע רוגז לחטוא ואיך תרצה ליסרנו ולהביא אותי במשפט עמך ירצה לערוך משפטי ודיני כאילו הי' נגד ערכך הבלתי בל תכלית כי מי יתן טהור מטמא לא אחד ירצה הלא גם א' בעולם לא ימצא אשר יהי' צדיק כי מוכרח מצד חומרי' ומי יתן טהור מטמא ולכן ע"כ השי"ת מוחל לצדיקים ונכתבים לאלתר לחיים טובים ואמנם בבינונים שמחצה זכיות ומחצה עבירות הי' מן הדין שיקבלו עונשם על עבירות לפי ערכם ואח"כ ישולם שכרם הטוב על המצות ואמנם צדיק ה' וישר ומטה כלפי חסד יבואר דאמרי' בשעה שברא הקב"ה את האדם נעשו מלאכים כתות כתות אמת אמר אל יברא חסד אמר יברא שלום אמר אל יברא וצדק אמר יברא מה עשה הקב"ה השליך אמת ארצה ירצה דכיון שהי' הסברות שקולים נתן הקב"ה מדת האמת לארץ שוודאי יהי' קיים על האמת ועל הדין כי כל העולם יהי' יידון בדין ומעתה במשפט הבינונים הקב"ה מעריך החטא לפי ערכו הבלתי בע"ת וממילא הי' מן החיוב לענוש בעונש בלתי ב"ת ואמנם כיון שמחצה זכיות א"כ הרי לא יוכלו לקבל שכרם והדר הוי לי' סברת שקולת ולכן הקב"ה מטה כלפי חסד כדי שיהי' פטורין ואמנם אם הי' הי"ת מעריך החטא לפי אדם בבינונים אז לא הי' מקום לפטור אותם שהי' מן הדין שיקבלו עונשם על החטאים לפי ערכם ושוב יקבלו שכר זכיותם וזה מאמר הש"ס וב"ה אומרים מטה כלפי חסד ופריך והיכי עביד בשלמא בתחילת הבריאה הי' שפיר להטות כלפי חסד כיון דאין ברירה באופן ואחר אבל העולם הזה הרי יש מקום לענוש אותם וע"ז משני הש"ס נושא ירצה הקב"ה נושא העוון מעריך לפי ערכו בב"ת וממילא יש שני בחינות שקולות או להעניש בלי תכלית או לשלם שכר המצות ולכך השי"ת מטה כלפי חסד כמו בתחילת הבריאה:

ובזה אנו מפרשים דברי הפייטן בליל כל נדרי הנה כחומר ביד היוצר ברצותו מרחיב וברצותו מקצר כן אנחנו בידך חסד נוצר לברית הבט ואל תפן ליצר דהדברים אינם מובנים דמאי קאמר ואמנם לדברינו יובן היטב דיש ב' בחינות אם לערוך החטא לפי ערכו הבב"ת ואז עכ"פ מחיוב אנו לפטור מן העונש וע"ז נאמר אם עוונת תשמר אדני מי יעמוד ירצה אם תשגיח בעוונינו כי לנגדך אנו חטאנו אז מי יעמיד והלא העונש יהי' בלי תכלית ח"ו וע"כ מחיוב לפטור אותנו להבחינה ב' לפי ערך האדם ואז יוכל לענוש אותנו וזה אומרו כי הנה כחומר ביד היוצר כמו שהיוצר בידו להרחיב או לקצר הכלי והחומר כן אנחנו בידך אם להגדיל החטא כדי לפטור ואם לחייב ולהקטין ולקצר ואמנם הלא אנחנו חסד נוצר גם בתחילת הבריאה הטית למדת החסד ואנחנו חסד נוצר ואף עכשיו לברית הבט עשה עמנו בשביל הברית אברהם ואל תפן ליצר הרוצה שתענוש אותנו אלא תגדל חטאותנו ופטרנו מן העונש ואמנם כ"ז בבינונים אבל ברשעים אין שום תקנה כי הכל הולך אחרי הרוב ורובן עוונת ע"כ המה צריכים לתשובה ואמנם איך יהני התשובה אם נערוך החטא לפי ערכו הבב"ת ית"ש א"כ יהי' צריכים לסגופים ועונשים בלי תכלית ולכן השי"ת נהפך השיטה ומעריך החטא גבי רשעים לפי ערך האדם ולפי ערך כח העושה והחוטא יתקן גם תשובתו ונסלח לו וזה דעת המ"ד כובש ירצה שהשי"ת כובש העוון ומעריך אותו לפי ערך האדם כדי שיהני תשובה והנה כבר כתבנו הטעם שמהני תשובה הוא משום שהוא קצת מוכרח אל החטא מצד שהחלק משתוקק אל השורש וימי הנערות הוא נטבע בלב אדם והוא כמו רעש המיית הים שמצד טבעו יתגעשו והמו מימיו ואח"כ חוזר לאחוריו בציווי השי"ת כ"כ יעשה אדם וישוב מחטאו ומרעיש גליו וממילא יובן כוונת כתובים שהתחלנו אמר מי אל כמוך נושא עון ועובר וגו' לשארית נחלתו ירצה הבינונים אשר נשארו תלוים ועומדים בדין ואלו נקראים שארית נחלתו כי נשארו מהכתות בר"ה ואלו השי"ת נושא העוון שלהם ומעריך העוון לפי ערכו הבב"ת וע"כ עובר על פשע כי אי איפשר להענישם מצד שמחצה זכיות וצריכים לקבל שכר ואם העונש יהי' ח"ו לבלי תכלית אז יצאו חנם בלא שכר וא"ת כיון שצדדי הפטור והחיוב שקולים מ"ט מטה הקב"ה לפטור וע"ז אמר כי חפץ חסד הוא השי"ת חפץ חסד וכן מראשית הבריאה הטה השי"ת כלפי חסד ועולם חסד יבנה ישוב. ואמנם ברשעים אין תקנה רק שישובו בתשובה שלימה וא"ת איך יהנו תשובה על חטא בלתי תכלית וע"ז ירחמנו, הקב"ה ירחם ויהפוך השטה ויכבוש עוונותינו אז יקטין החטא לפי ערך האדם כדי שיהני תשובה לפי ערך וכח האדם ואמנם באיזה דרך יקבל תשובתו וע"ז משיב ותשליך בעצולת ים כל חטאתם דכמו שהים עוד עודינו ירעשו מימיו ויהמו גליו מצד טבעו כ"כ האדם יחטוא מצד טבעו ולכן השי"ת מקבל תשובתו אשר יתחרט בסופו ודומה לים וגליו הנ"ל וא"ש:

תוכן העניינים

זקן אהרן (פריד)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה