זקן אהרן (פריד)· הרב אהרן פריד
לכל נדרי תרל"ב
כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו. יראה לפרש כי נודע כי בר"ה יכתבון וביום כפור יחתמון מי יחי' ומי ימות ועל הבריאות והפרנסה וכל המקרים ופגעים. והנה יום הקדוש הזה הוא יום מחילה וסליחה והקב"ה שומע תפלת כל איש ונחזי אנו מי שיש לו איזה בקשה מהמלך ובקש פעם אחת או שתיים ולא ניתן לו בקשתו אז בלי ספק כי ילאה לבקש עוד כי יאמר בלבו מה בצע בקשתי לחנם מחמת שהמלך אזנו אטומה ואינו רוצה אבל אצל הקב"ה אינו כן אלא אפי' אם התפלל אדם כמה פעמים ולא נענה אמרו חכמז"ל יחזור ויתפלל אפי' חרב חדה מונח על צווארו אל ימנע עצמו מהרחמים והטעם לזה כי כבר ידוע מעוונת של אדם נבראו משטינים ומקטריגים שמעכבין את התפלה מלבוא לפני השי"ת ולפיכך נשארה הבקשה ריקם ואינה מתמלאות וכמו שאנו מבקשין תבוא לפניך תפילתינו שלא יהי' לתפלה שום מעכב ומטעם זה כיון שכל שכל שעה ושעה משתנה אדם ויוכל להיות שבקשה שעכשיו מבקש תהי' יותר בכוונה ויכול להיות ג"כ שעשה איזה מצוה שנברא ממנו סנגורא גדול אשר כוחו גדול לגרש המקריגים וכמש"כ אם יש עליו מליץ אחד וגו' ויאמר פדעהו וגו' ואז התפלה בא לפני השי"ת ואז בוודאי נתקבל והקב"ה ברוב רחמיו ימלא משאלות כל איש ואיש וזהו שאמר הכתוב זה וודאי כי ביום הזה יכפר עליכם כי הוא שעת הרחמים אבל עלינו לגרש כל המקטריגים והמשטינים אשר עומדים בינינו ובין השי"ת וזה רק לפני ה' תטהרו החיוב עלינו בכל כוחינו לטהר המקטריגים ועתה רבותי הנה העת ששערי רחמים פתוחים והוא בטוחה שכל תפלה שיגיע לפני השי"ת בודאי מקובלת אך כל טרחינו שנגרש המעכבים לזאת לא יהי' עלינו לטורח להתוודות עשרה פעמים כי בווידוי ובדמעות אנו מגרשים הקליפות ואנו צריכים לרחמים גדולים לרפואה שלימה לפרנסה טובה עלינו להרבות תפלה לפני השי"ת שיכתבינו לחיים טובים ובתוך בקשתינו נזהר שלא נשכח לבקש על גלות השכינה שכל עיר על תלה דכוי' ועיר האלהים מושפלת עד שאול תחתיה שיקוץ ה' אותנו ברחמיו ויראה לנו עוד המקדש בנוי ועשרה נסים שנעשו שם ובפרט ביום הקדוש הזה פני הכהן הגדול כמראה אש כמראה בזק עומדים צפופים ומשתחוים רווחים וחוט השני נעשו לבן ועין מי לא תדמע על אשר אבדנו כל אלה אם אשכחך ירושלים תשכח ימינו ואם לא נבקש על בנין בהמ"ק יש לחוש שלא תקובל גם יתר תפלתינו כלל ואמרנו להמתיק הדבר עפ"י משל מלך א' גדול הי' לו בן יפה עינים ונחמד מאוד אך לא אבה לשמוע בלימוד תכסיס מלכות ולא רצה להתנהג עצמו כדרך בני מלכים רק הי' תמיד תעוותו לרכוב על סוסים והי' המלך מתבייש מאוד עמו ולא ידע מה לעשות עמו ושלח אותו לכפר אחד אצל משרת וציוה את המשרת לנהוג עמו ככפרי ומנהיג הסוסים כי אמר המלך בלבו מחמת שיש לו כל טוב בבית המלך ע"כ לא רצה ללמוד תכסיסי מלוכה אך יבוא עליו צער ויגון אז יזכיר כי בן מלך הוא ואולי ישיב והמלך המתין שנה אחת לראות מה יאמר הבן ופקד המלך על שריו שאם יאמר הבן שרוצה לשוב אז ישיבו אותו אליו ובתנאי שיבקש מהמלך מחילה והנה השרים שראו צערו של המלך על בנו הלכו אצל הבן ופיתו אותו שיבקש פני המלך ואז ישיבינו אליו וכן הי' וכאשר בא הבן לפני אביו אמר לו מה אתה אבקש בני והי' רוצה שהבן שישיבנו אותו אביו אליו לביתו שיהי' בן המלך בכבודו כראוי אבל בן המלך הסכל לא ביקש כי אם סוס א' ושוטו הנקרא (ביינושל) שיהי' לו לרכוב עליו ויתמרמר המלך מאוד עליו ועל בקשתו ואמר לו שוטה הלא בעבור זה שלחתיך ואיך אתה תרצה להשיג מבוקשך בלתי רצוני הנמשל מובן מאוד כי השי"ת הגלה אותנו לאשר כל זמן שהיינו בארצנו וישמן ישורון וגו' ולא היינו נוהג בדת תוה"ק אמר בצר לך ומצאוך וגו' ושבת וגו' והנה אם אנחנו אין מבקשים אלא פרנסה ודברי הבלים ומניחין את העיקר מלהתפלל כתבינו בס' גאולה וישועה והרם קרן ישראל אז ח"ו יתעורר עלינו מדת הדין וזה הפי' לפני ה' תטהרו דהיינו בתחילה נבקש על גלות השכינה וא"ש: