זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד
שו"ת זכרון יהודה - סימן רו
אורך ימים ושנים טובים לכבוד ידי"נ אהו' הה"ג המאה"ג המפו' כש"ת מוה"ר בנימן פוקס נ"י אבדק"ק באניא יע"א' (וכעת הרה"ג אבדק"ק גראסווארדיין.):
אחדשה"ט וש"ת דכ' י"כ הד"ג נ"י מכתבו קבלתי ומה שכתב והתפלא על הא דתניא, ר"ה ט"ז ע"ב חייב אדם לטהר את עצמו ברגל שנאמר ובנבלתם לא תגעו יכול יהי' ישר' מוזהרים אמרת ומה טומאה חמורה וכו' אינן מוזהרים וכו'. וק' מזה על הא דקיי"ל טבילה בזמנה מצוה והלא נאמר הכא דאינן מוזהרים על טומאה חמורה ג"כ הנה יכילנא לכאו' למימר דתנא דברייתא דחייב אדם לטהר ברגל אתיי כמ"ד דטבילה בזמנה לאו מצוה, עיין גמרא סוף יומא ובכ"מ. אמנם שינויא דחיקא לא משנינא, ועוד דא"כ יקשה על הרמב"ם ז"ל שפסק ב"ה מ"א דחייב אדם לטהר א"ע ברגל, ובפ"ג משביתת עשור פסק דטבילה בזמנה מצוה. אמנם האמת. נ"ל דלק"מ דהא רק קאמר שם דאין ישר' מוזהרים דוקא על טומאה חמורה ר"ל שאין זה בל"ת על ישר' ואדרבא במקום מצוה מחוייבים ליטמא, אבל היכי דלאו מצוה בוודאי מצוה להיות בטהרה כל מה שנוכל ונצטוינו והתקדשתם והייתם קדושים כנלע"ד, ועיין תשו' חת"ס חיו"ד סי' קצ"ו, ועמ"ש פנ"י בסוגי' דטבילת כלים בשם. מהרש"א ז"ל בשבת דטבילת כלים בזמנה נמי מצוה ועיין סוף פ' מ"ש ברכות כ"ו ע"א ב"ק שראה זיבה צריך טבילה, אפשר תליא אי טבילה. בזמנה מצוה ואשרי להעומד בטהרה, והנני או"נ המצפה. לבשו"ט ודושה"ט באהבה. הק' יודא גר"וו: