אור ברסלב
זכרון י-הודה גרינוולד חלק א שו"ת זכרון יהודה - סימן רד

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א· רבי יהודה גרינוולד

שו"ת זכרון יהודה - סימן רד

שו"ת זכרון יהודה - סימן רג

בעזהי"ת ברחוחסה"ג:

בשו"ע או"ח סי' תרצ"ג ס"ד כ' הרמ"א ז"ל כשיש מילה בפורים מלין התינוק קודם קריאת המגילה. הנה נסתפקתי אם גם במילת גר הדין כן שמקדימים ביום ההוא מילת גר כשנזדמן לקריאת המגילה, ולכאורה ל' הרמ"א ז"ל שכ' כשיש מילה, מלין התינוק משמע מלשון. הזה תינוק דייקא וכן הוא הל' במנהגים ומהרי"ל שהביא הד"מ, ואולי תלי' בזה בב' טעמים שהביא במחצהש"ק פה, הא' מש"כ מהר"י ז"ל כדי להסמיך מילה לקרה"ת שנאמר ליודים היתה אורה זו תורה וששון זה מילה, לפ"ז אפשר גם בגר שייך זה, אבל לפי טעם הב' שהביא בשם מהר"ל ז"ל כדי שיהי' התינוק בכלל ליהודים, וזה שייך אפשר דוקא בתינוק ישראל, משא"כ בגר דעד הנה לאו בכלל ישראל הוי. והנה בד"מ הביא בשם פסקי מהרא"י ז"ל דפסק למול אחר גמר התפלה, וראיתי בפנים דעיקר טעמו משום פסק הרמב"ם וסמ"ג ז"ל דאין שום מצוה שנדחת מקרא מגילה מפניו, והנה עיין לעיל במג"א רסי' תרפ"ד דלענין מקרא מגילה עיקר החיוב דוקא ביום, ולדעת התה"ד ק' למה מקדימי' ק"ש ותפלה למק' מגילה אם יש שהות לעשות שתיהן, ואפשר שאני קבלת עול מ"ש, וממילא סומכים אח"כ גאולה לתפלה, עיין חילוק כזה ברכות כ"ג ע"א, והנה למול הגר אין זה מצוה חיובי' עלינו כמו מקרא מגילה ודוקא מילת בנו חייב על האב בזה דנין אי להקדים. משא"כ מילת גר יש לומר בוודאי גם המנהגים ומהרי"ל, ז"ל מודו למהרא"י ז"ל דמקרא מגילה קודם כנלע"ד לע"ע וצ"ע להלכה:

תוכן העניינים

זכרון י-הודה גרינוולד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה